אל תתנצלי!
פשוט אל!
אין סיבה לזה!
את האמא, נכון?
אז למה את מתנצלת?
כל כך הרבה פעמים רציתי לצעוק את זה לאמהות בשלב ההסתגלות למסגרת.
במיוחד כשמתחילים מסגרת לראשונה, כשלא מכירים את הנהלים ובעיקר אם לא מרגישים מספיק בטוחים להוביל את התהליך או לא יודעים למה בדיוק נכנסים.
קל לנו להישען על האדם המנוסה, זה שמהמערכת שיוביל אותנו בהסתגלות והכניסה למסגרת.
שיגיד לנו מה אפשר ומה אי אפשר.
שיגיד לנו מה כן ומה לא.
ואז ההורים מוצאים עצמם מתנצלים.
מתנצלים שהם רוצים להישאר יותר עם הילד,
מתנצלים שהוא בוכה בפרידה,
מתנצלים שהוא לא משתתף או לא משתף פעולה עם הלו”ז.
מתנצלים שהם שואלים על הסדר יום, על השינה,
מתנצלים שהילד לא נרדם בקלות וכו’.
תפסיקי כבר להתנצל!
אין שום דבר שאת עושה לא בסדר.
המפתח להסתגלות נכונה הוא תיאום ציפיות ושיח בין הצוות בגן או הגננת שמובילה את ההסתגלות לבינכם – ההורים.
אין שום סיבה שתצטרכו להתנצל על שום דבר בבחירה ההורית שלכם.
המטרה היא ליצור קשר וחיבור של הילד שלך עם הגננת ואת לא צריכה לשנות אותו או את מה שטוב לכם בבית רק כי הוא נכנס עכשיו למסגרת.
אז מה כן עושים?
מגיעים לשיחה עם הגננת עם הרבה כבוד, הרבה הערכה לרקע והידע שלה, עם הרבה סבלנות ועם הבנה ברורה של הגישה ההורית שלך.
להסביר מה חשוב לך, מה היית רוצה שיקרה מבלי לחשוש, מבלי להתנצל שיש דברים שהם חשובים לך.
את מפקידה שם את האוצר הכי חשוב לך בעולם, זה רק טבעי שתרצי לספר לגננת כמה שיותר עליו כדי שהיא תדע איך לטפל בו הכי טוב שהיא יכולה.
אז לא,
את ממש לא צריכה להתנצל.
את ממש לא צריכה להתקפל, להתבייש או לשתוק.
אפשר ליצור קשר מכבד ונעים מבלי לוותר על האני מאמין שלך כהורה ועל העקרונות והערכים שלך.
וזה אחד הדברים הכי חשובים שאת צריכה לעשות כדי לעזור לילד שלך להסתגל טוב.
לבצע שידוך טוב והכרות כמה שיותר טובה של הצוות עם האוצר שלך.
דמייני שאת יושבת עם חברה טובה ומספרת לה על הילד שלך, כאילו היית משאירה אותו איתה לכמה שעות.
מה היה הכי חשוב שהיא תדע?
מה יכול לעזור לילד שלך שם איתה?
מה יהיה לו אולי קשה?
מה הוא אוהב?
מתי היית רוצה שהיא תיצור איתך קשר?
תקשיבי ללב, הוא כבר יכווין לך את הדרך ❤️
למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?
למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות