צחצוח שיניים אצל תינוקות

מתי מתחילים?
רצוי מאוד להתחיל לצחצח את השיניים מהשן הראשונה. חשוב להקפיד על כך כדי לייצר הרגלי צחצוח והיגיינה נכונים לשמירה על בריאות הפה.

איך מצחצחים בהתחלה?
אפשר עם בד טטרא או חיתול בד רטוב, אפשר עם אצבעון דנטלי או עם מברשת שיניים קטנה מותאמת מגיל לידה.
יש משחות שניתן להשתמש בהן גם כשהם קטנטנים, אבל לא חובה להשתמש במשחה עד גיל שנתיים.

ומה אם הם ממש מתנגדים?
מתחילים מלחשוף אותם לצחצוח השיניים שלנו, כמבוגרים. מחייכים אליהם תוך הצחצוח שלנו.
כשמצחצחים להם, מתנהגים בכבוד (בכל זאת חשוב שנזכור שאנחנו מחדירים להם חפץ זר לפה שלא בשליטתם), מצחצחים בעדינות כדי לא להכאיב (במיוחד כשצומחות עוד שיניים והכל רגיש) ועושים זאת עניינית (זה לא הזמן להתחיל לבחון מה קורה עם השן החדשה שבדרך). ניתן גם להוסיף שיר או משחק קצר כדי להנעים את הפעולה ולייצר בהתחלה שיתוף פעולה.

אני אישית מצאתי גם שמאוד עוזר להסביר להם מה אנחנו עושים, לבטא אמפתיה כשהם מתנגדים לכך שזה לא כיף ולהכריז כשמסיימים. הדיבור עימם מעניין אותם, מעסיק אותם מעט ובעיקר, הטון שלכם יכול לנחם ולהרגיע אותם כשהם אינם מורגלים בפעולה הזו והיא מעט מלחיצה עבורם.

בגילאים מעט יותר גדולים ממש עוזר לשחק איתם – אפשר לחפש ‘שאריות אוכל’ בפה (אצלנו עובד לחפש חיות), אפשר לספור ואפשר גם לשיר שירים, נסו לגוון זה שומר על עניין וכך גם על המוטיבציה שלהם

בהצלחה, וצחצוח נעים

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »