איך לדעת מה לעשות?

איך לדעת מה לעשות, זו שאלה שחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים בהורות שלנו.

במיוחד בפעמים ראשונות הכל מרגש, מסעיר, מלחיץ.
כל דבר שנעשה בפעם הראשונה הוא חדש והשאלה הזו עולה שוב ושוב.
איך לדעת מה נכון לעשות?
ממה מתחילים?
מה חשוב לשים לב ולדעת?
מה הדגשים הייחודיים שרלוונטיים לי ולילד שלי?

אנחנו מכירים הכי טוב את הילדים שלנו, כולם אומרים לנו את זה תמיד.
אבל מה בנוגע למצבים שאנחנו לא יודעים? שעוד לא חווינו?
יש היום בחוץ כל כך הרבה גישות, כל כך הרבה מידע נגיש שזה פשוט מבלבל.

ומה לגבי הסתגלות למסגרת? גם שם השאלות לא חוסכות, להיפרד מהר?
לחזור אם הילד בוכה?
לתת לו לבכות?
להסיח את דעתו?
להתחיל מימים קצרים? מלאים?
להשאיר לישון?
להביא אוכל מהבית?
להביא חפץ אהוב מהבית או שזה רק יקשה?
שההורה היותר מקושר יביא את הילד או בדיוק הפוך?
האם לדבר עם הגננת מראש על האתגרים או לתת לה ללמוד ולחוות את הילד בעצמה? לשדך בין הילד לאיש צוות אחד או לכמה אנשי צוות?
כל כך הרבה סימני שאלה.

להיות הורה שיודע מה נכון עבור הילד שלו, זה לא חלום,
זו לא פנטזיה,
זה אפשרי.
זה אמיתי.

אם רק מקשיבים ללב,
אם רק עושים את ההכנה המתאימה,
אם הולכים בדרך שמבינה לעומק מה עובר על הילדים שלנו,
מה קשה להם ואיך לתת לזה מענה, מראש, תוך כדי, בבית ובגן.

להיות הורה שיודע מה הילד שלו צריך מביא הרבה רוגע להורות,
מביא הרבה חמלה לאתגרים כשהם עולים ובעיקר – מביא הרבה ביטחון כי קולות הרקע לא מחלחלים.

להיות הורה שיודע מה נכון עבור הילד שלו, זו משימת חיים שחולשת על כל כך הרבה תחומים.

היא לוקחת זמן,
היא דורשת הסכמה להקשיב,
להתבונן בדברים בצורה עמוקה ולהסכים, להסכים ללכת בדרך הלב ולא בדרך ‘המקובלת’ היום.
עד שהדרך המקובלת תהיה דרך הלב ❤️

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי””אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה””הוא לא יודע לשחרר””קקי זה עסק מסובך””זה בטוח יעבור קשה””אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה””אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקוםזה ייקח נצח””הוא חייב להיגמל עד… X””זה

קראו עוד »

זה מה שקורה לילד שלך כשהוא בטנטרום והוא נשאר לבד

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »