איך המצב הרגשי שלנו משפיע על השינה של הקטנים שלנו?

הידעתם שמצב רגשי של אחד ההורים משפיע על השינה של הקטנים שלנו?
בטח עכשיו כשאני אומרת לכם את זה, זה נשמע הגיוני לגמרי.. נכון?
אבל אף אחד מאיתנו לא באמת עוצר לחשוב על זה יותר מידי.
כשאנחנו מוטרדים, משהו מפריע לנו או מדאיג אותנו, קשה לנו להירדם. למה? המחשבות מעסיקות אותנו והמוח לא מצליח להיכנס לרגיעה הדרושה לשינה.
כך גם אצל הקטנטנים שלנו. כאשר הם מרגישים שמשהו לחוץ, או אינו כשורה הם מתקשים לשחרר ולישון.
הדבר מתקשר אצלם לתחושת ביטחון. כאשר ההורים רבים וזהו לא המצב השגרתי בבית (אני מקווה שבאף בית זה לא כך), הם מרגישים בלחץ ובאנרגיות שבאוויר וזה מערער להם את תחושת הביטחון.
כשאחד ההורים מודאג, כועס, עצוב או לחוץ מאוד, על פי רוב התנהגותו תהיה אחרת וגם כאן, הקטנטנים מרגישים אותנו ומפחדים ללכת לישון במציאות שבה הכל מעורער ולא רגוע ויציב.

תחושת הביטחון בעולם של הקטנים שלנו מתבססת בעזרתנו. הטיפול שלנו בהם, תשומת הלב, השגרה והיכולת לתת מענה לצרכיהם היא שנוטעת בהם ביטחון שעל אף העולם הגדול והרחב יש בו סדר, יש בו יציבות ויש מי שישמור עליי וידאג לביטחוני. כשהם גדלים בידיעה הזו, הם מצליחים לשחרר ולהירדם.
כשהסדר והרוגע אליהם הם רגילים מתערער, גם הביטחון שלהם באופן מידי מושפע מכך. נוכל לראות זאת על ידי זה שהם נצמדים אלינו יותר, לפעמים מקטרים או בוכים יותר או פשוט אנרגטיים מהרגיל ומתנגדים לנסיונות ההרדמה שלנו.
חשוב שתזכרו – כאשר הרוגע ישוב, הם יחושו שוב בביטחון מאיתנו ואז לאט לאט יפחתו רמות האדרנלין בגופם ואז, ורק אז, הם יסכימו להיפרד וללכת שוב לישון.

אז, בפעם הבאה שאתם מרגישים על עצמכם שאינכם שקטים מבחינה רגשית, הבינו כי יש לכך השפעות גם על הקטנים שלכם. הם מרגישים אותנו ברמות ועוצמות גבוהות יותר ממה שאנו מתארים לעצמנו. וככל שהחיבור עימם קרוב ועמוק יותר, כך כשלנו קשה, גם להם.
ואם קשה לכם ואין לכך פתרון מידי, קבלו בהבנה ובחמלה את השפעתכם על השינה של הילדים שלכם.
תעצמו עיניים.
תנשמו שלוש נשימות עמוקות.
שחררו.
עכשיו תפקחו עיניים ותתחילו מחדש.