למה תינוקות לא אוהבים לישון לבד במיטה?

אמא פנתה אליי ושאלה:
“מה הסיפור עם זה שתינוקות לא אוהבים לישון לבד במיטה?”

אני אמרתי לה שבעיניי זה לא שהם לא אוהבים לישון לבד במיטה, אלא שהצרכים שלהם, גוברים על היכולת או הבחירה בכך. ובתור הורים, בחרנו, התחייבנו עוד לפני שהילדים שלנו הגיעו לעולם – שניתן מענה לצרכים שלהם, גם לפיזיים, אבל לא פחות מכך – לצרכים הרגשיים שלהם.

כן, בין היתר מענה לצרכים של התינוק שלי זה לתת לו חום, ביטחון, אהבה (צרכים רגשיים, כבר אמרנו :)).

נכון שאפשר לעשות את כל זה גם בלי ידיים, הנקה או מגע בהרדמה, תמיד אפשר.
רק לשם ההבנה, בואו נסתכל רגע על התרחיש השני. אם אנחנו נמנעים במכוון מכל שיטות ההרדמה הכוללות מגע, קרבה וחום ואהבה, אז התינוק שלי מבקש ידיים, הנקה או קרבה פיזית כלשהי (קפיצות על כדור, מנשא וכו’) ואני מתוך עיקרון (או מחשבה אמיתית שזה מה שנכון לו) מתעקשת על שינה במיטה שלו.

מה הוא לומד מזה?
⏰הוא לומד שיש זמנים שבהם הוא יקבל מענה לצרכים שלו ויש זמנים שעל אף היותו קטן וחסר יכולת לדאוג לעצמו, הוא יצטרך להסתדר לבד.

💔הוא לומד שיש זמנים שבהם הוא יכול לסמוך על ההורים שלו שיהיו שם בשבילו, ויש זמנים שלא.

😔הוא לומד שכשקשה לו – אם יקבל מענה או לא זה תלוי בשעות ביממה בהן הוא ביקש את העזרה.

😢הוא לומד שיש גבול לחום, אהבה וביטחון שהוא יכול לקבל.

האם זה מה שהייתם רוצים ללמד את התינוק שלכם?
מובן שלא!

אז בפעם הבאה שאתם מנסים להרדים במיטה, והתינוק שלכם מאותת לכם בכל דרך אפשרית שהוא עוד זקוק לכם איתו בתהליך, תנו לו את מה שהוא צריך.
גם הוא יירדם יותר בקלות ככה, גם יישן טוב יותר כשהצרכים שלו מלאים,
ובעיקר –
הוא יילך לישון בידיעה שיש לו על מי לסמוך בעולם הזה, ושהוא אהוב.
באמת אהוב, ובכל שעה של היום.
💙

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »