בזמן סערה, אתם לא רגועים ולא תצליחו לומר בצורה ברורה את כל מה שחשוב לכם שיעבור.
כשאתם לא רגועים, המילים בהם אתם משתמשים והנטייה להרים את הקול גבוהה יותר, מה שעלול לייצר תחושה של פרידה ולייצר בהלה גדולה יותר אצל הילדים.
אם הילד שלכם נשך אתכם, כנראה שהוא מתוסכל מאוד וכל עוד הוא ברמות גבוהות של תסכול, הוא לא פנוי באמת להקשבה.
אם תנסו להסביר כשהילד שלכם לא פנוי להקשבה, התסכול שלכם יגבר מה שעלול גם להביא אתכם להתנהגויות שתתחרטו עליהם וגם לעורר את הרצון הנגדי של הילדים שלכם.
ההקשבה והלמידה הכי חשובות (חינוך בעצם) נעשים ברגעים של חיבור עמוק וקרוב ולא ברגעי כעס וקושי.
אשמח לשמוע אותך ואת המחשבות שלך בנושא, אפשר לכתוב לי בקהילת הפייסבוק שלי – https://www.facebook.com/groups/2192324967735285/?ref=share
כמה מילים על רגישות גבוהה ועל ילדים רגישים: לא סתם הנושא של רגישות גבוהה מעסיק אתכם כל כך 🥰 היום אחד מכל חמישה הוא אדם רגיש מאוד 😇 המאמר הזה יהיה בפוקוס על הילדים שלנו ולכן אני אתמקד בתיאור היום במונח ‘ילד רגיש מאוד’ או ‘ילד עם רגישות גבוהה’ אז מה זה בעצם ילד רגיש? אני יוצאת מנקודת הנחה ששמעת
המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי” “אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה” “הוא לא יודע לשחרר” “קקי זה עסק מסובך” “זה בטוח יעבור קשה” “אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה” “אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקום
זה מה שקורה לילד שלך כשהוא בטנטרום והוא נשאר לבד: רמת הסטרס שלו עולה בעוד שרמת הביטחון שלו בעולם ובך יורדת ילד בטנטרום הוא ילד מוצף. הוא ילד שהכל היה עבורו קצת יותר מידי. הוא ילד שהעומס הכריע אותו. מה שהוא הכי זקוק באותו הרגע הוא למבוגר מיטיב שישמור עליו, יגן עליו, יאהב אותו ויעזור לו להתווסת ולהירגע. אם את
