”אני מחכה לגיל שנתיים וחצי, לפני זה הוא לא יהיה מוכן”.
“אין מצב שבגיל שנה וחצי אפשר להיות בלי חיתול בכלל”.
“רק ילדים שמפשפשים אותם מגיל ממש צעיר יכולים להיות בלי חיתול מגיל מוקדם”. באמת?
אז האם יש גיל שבו נכון להתחיל?
מסתבר בעצם שלא.
למה?
כי ילדים יכולים להתמודד עם הצרכים שלהם בלי חיתול מהיום הראשון שנולדו. הכל עניין של כמה עצמאות אתם מכוונים ורוצים שתהיה לילד וכמה אורך נשימה וסבלנות יש לכם.
ולמה הכוונה?
ילד בן כשנה יכול למשל לאותת לנו כשהוא צריך להתרוקן, הוא יכול גם להתאפק מספר דקות עד שעות כאשר המיומנות הזו מתורגלת. הוא אפילו יכול אולי לזחול ולהתיישב על הסיר כדי להתרוקן. אבל הוא עדיין זקוק להמון עזרה שלנו – הוא עוד לא מסוגל להתפשט לגמרי לבד, לעיתים יזדקק לעזרה להתיישב על הסיר או בשירותים ולנגב לו כמובן. בתהליך בגיל הזה נשארים המון חלקים באחריות שלנו, וזה בסדר גמור.
לעומת זאת, ילד בגיל מאוחר יותר סביר שיוכל להתפשט לבד, להתיישב לבד ורק לקרוא לנו למשל לנגב לו. הוא יוכל לתקשר במילים את הצורך שלו להתרוקן ובכך בעצם יהיה עצמאי יותר בתהליך. בנוסף, לעיתים התהליך יהיה מהיר יותר כיוון שהלמידה של המיומנות של התיישבות על הסיר או האסלה יילמדו מהר יותר. בגילאים מאוחרים יותר בעצם הילד יוכל להתפנות יחסית באופן עצמאי.
עכשיו כבר הבנתם, אין בעצם גיל אחד שבו ‘נכון’ יותר להתחיל. בעיניי שני דברים צריכים להנחות אתכם במתי להתחיל – 1) הפניות והמוכנות שלכם, ו-2)ההבנה שזהו תהליך שאי אפשר להאיץ בו. חשוב שנאפשר לילדים שלנו להתפתח בקצב שלהם, גם בנושא הזה. לפעמים עם כמה שנרצה לזרז את הדברים יש לחכות שהבשלות הפנימית של הילדים תגיע, שההתפתחות שלהם תאפשר את השלב הזה ולכן הדברים לוקחים זמן. ככל שהציפיות שלכם יהיו יותר מותאמות לגיל, כך התהליך יכול לעבור עליכם יותר בנעימים.
איזה פחדים התפתחותיים חשוב שתכירו? אני אקדים ואומר שלפעמים זה נראה כאילו פחדים “צצים” משום מקום: רגע אחד התינוק חייכן לכולם, וברגע השני הוא צורח כשסבתא מתקרבת. רגע אחד הפעוט גיבור, וברגע השני הוא מפחד מהשואב אבק. אבל זה לא סתם, הילד שלך לא מפחד סתם. הפחדים האלו יכולים להיות חלק מההתפתחות הרגילה והטבעית של ילדים וחשוב שנכיר אותן. ***דיקסליימר
כמה מילים על רגישות גבוהה ועל ילדים רגישים: לא סתם הנושא של רגישות גבוהה מעסיק אתכם כל כך 🥰 היום אחד מכל חמישה הוא אדם רגיש מאוד 😇 המאמר הזה יהיה בפוקוס על הילדים שלנו ולכן אני אתמקד בתיאור היום במונח ‘ילד רגיש מאוד’ או ‘ילד עם רגישות גבוהה’ אז מה זה בעצם ילד רגיש? אני יוצאת מנקודת הנחה ששמעת
המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי” “אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה” “הוא לא יודע לשחרר” “קקי זה עסק מסובך” “זה בטוח יעבור קשה” “אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה” “אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקום
