האם באמת צריך את כל אלה כדי להתחיל?
אולי השאלה שחוזרת על עצמה הכי הרבה לפני שמתחילים תהליך פרידה מחיתולים הוא עניין ה-בשלות, או אם תרצו – סימני המוכנות לפרידה מחיתולים.
חלק מסימני המוכנות מגיעים ומופיעים בגילאים ממש צעירים וחלקם מגיעים בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות. אין זה אומר שחייבים לחכות להופעתם של כל הסימנים כדי להתחיל את התהליך.
עכשיו אציג לכם כמה מסימני המוכנות שיכולים בהחלט לאותת לכם על המוכנות של ילדכם להתחיל תהליך.
- בהיבט הפיזיולוגי – שליטה על הסוגרים. היכולת של הפעוט או הילד לשחרר ולהתאפק עם עשיית צרכים לפי בחירתו. אפשר יהיה לראות זאת אצל ילדים שממתינים עם עשיית קקי עד שמגיעים הביתה (גם אם מתרוקנים בחיתול כמובן)
- בהיבט המוטורי – יכולת הליכה וישיבה עצמאית. כאשר מיומנויות אלו קיימות, הילד יכול ללכת ולהתיישב בסיר או בשירותים באופן עצמאי.
- בהיבט התקשורתי – הפעוט מסוגל לאותת בסימנים או שפתית את הצורך שלו להתרוקן.
- ההיבט הסביבתי – יכולת חיקוי של הזולת. הפעוט מסתכל על הדמויות סביבו ומעוניין או מנסה לחקות אותם בפעולותיהם.
- ההיבט הקוגניטיבי – הפעוט או הילד מבינים הוראות פשוטות כמו ‘ללכת לשירותים’.
- בהיבט הרגשי קיימים שלושה:
- מוטיבציה ורצון מצד הילד להיפרד מהחיתול.
- מסוגלות מסוימת לעמוד בדחיית סיפוקים (החלק הרגשי של איפוק ושחרור)
- קביעות אובייקט – ההבנה שמשהו ממשיך להתקיים גם אם אני לא רואה אותו מול עיניי. במקרה שלנו מדובר בהבנה שהסיר או השירותים קיימים ואני יכול לגשת אליהם גם אם איני רואה אותם פיזית.
ועכשיו נחזור לשאלה ששאלתי בהתחלה:
אז האם באמת חייבים לחכות לסימני המוכנות כדי להתחיל פרידה מחיתולים?
התשובה הקצרה היא – לא.
לא חייבים לחכות לכל הסימני בשלות הללו כדי להתחיל את הפרידה מהחיתולים. אפשר לקבל החלטה הורית שמתחילים ולוקחים הרבה אוויר ומבינים שמדובר בתהליך ולא במשהו שתוך שבועיים יסתיים לו.
מהצד השני, אם אתם רואים חלק מהסימנים הללו, קחו בחשבון שככל הנראה הילד שלכם בשלב מודעות גבוה לנושא וכדאי לתפוס את הגל ולהתחיל את התהליך.