לפעמים, כל מה שאנחנו רוצים הוא למצוא את המילים הנכונות…
אנחנו מאוד רוצים להצליח.
אנחנו משתדלים, מנסים, מקווים.
ואז מתפלקת לנו מילה.
מילה אחת.
מילה שיכולה לערער את כל מה שבנינו עד כה.
לפעמים אנחנו פשוט לא שמים לב למילים שאנחנו משתמשים בהם.
לא נותנים את הדעת ותשומת הלב לכמה שינוי עדין וקטן במילים יכול לעשות את ההבדל.
לפעמים זו מילה אחת.
מילה אחת זה כל מה שצריך.
אז במיוחד בשבילכם,
כדי שלא תעבדו קשה על למצוא את המילים הנכונות,
הכנתי כמה משפטים שקל לומר במקום משפטים אחרים שפשוט כדאי להוציא משימוש בתהליך הפרידה מהחיתולים (ואולי חלק מהמילים נרצה להוציא בכלל).
להדפיס ולתלות על המקרר
למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות
זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך
“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא
