תזמון הוא הכל

למה דווקא עכשיו?
שניה לפני שאתם מתחילים את תהליך הפרידה מהחיתולים, אני רוצה שתשאלו את עצמכם, למה דווקא עכשיו.
למה עכשיו זה דחוף לי או חשוב לי.
האם זה יכול לחכות ולמה לא כדאי שזה יחכה ועדיף להתחיל עם זה עכשיו.

כשאנחנו מתחילים תהליך כלשהו חשוב שנחזיק ‘למה’ ברור. חשוב שנדע למה אנחנו מתכוונים לצעוד בדרך מסוימת כלשהי. כשאנחנו מחזיקים בראש את ההסבר למה דווקא עכשיו, למה זה חשוב לנו, למה אנחנו מתחילים בתהליך, זה מסייע לנו לצעוד בדרך גם אם היא מאתגרת.
גם אם היא לא פשוטה וגם אם היא לוקחת זמן. בכל פעם שיש איזו מהמורה בדרך אנחנו נזכרים בלמה הזה והוא עוזר לנו. עוזר לנו לפתח סבלנות, לנשום, להבין שדברים לוקחים זמן ובעיקר להזכיר לנו את המטרה הסופית.

אם אנחנו מדברים ספציפית על תהליך פרידה מחיתולים, אז הלמה הוא חשוב במיוחד כי כאשר אנחנו ההורים מתחילים תהליך כזה, אנחנו לא עושים אותו לבד, אנחנו מובילים את תחילת התהליך יחד עם הילד או הילדה שלנו. זה לא רק אנחנו וחשוב שניקח זאת בחשבון. כשלוקחים זאת בחשבון, התשובה לשאלה ‘למה דווקא עכשיו’ הופכת לקריטית עוד יותר כי היא צריכה להתחשב גם בלו”ז שלנו וגם במה שעובר על הילד שלנו.

אז שניה לפני שאתם מתחילים את תהליך הפרידה מחיתולים תשאלו את עצמכם, עם יד על הלב – למה דווקא עכשיו.

ואם אפשר עוד שאלה אחת:
האם זה נכון עכשיו גם לילד שלכם?

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »