ברוכים הבאים להורות!
איזה כיף ומרגש אבל גם כל כך לא ברור. יש כל כך הרבה מידע ודברים לדעת בתקופה כל כך קצרה.
ריכזתי כמה נקודות מאפיינות במיוחד לתקופת הניובורן או עד גיל 4 חודשים כמו שנהוג לכנות אותה. אז מה חשוב לדעת?
קצת על שינה – קודם כל, התינוקות בבטן נוהגים לישון במהלך היום (התנועה שלנו מרדימה אותם) ולהיות ערים בלילה. לכן , גם כשהם יוצאים לאוויר העולם זה לרוב מה שהם עושים – ערים יותר בלילה ופחות ביום.
מה עוזר לזה? לחשוף אותם לאור השמש / אור היום הטבעי (כן כן גם ביום גשום יש אור טבעי) כדי לעזור להם להסתנכרן לשעון השמש. מתי זה צפוי להצליח? סביב גיל חודשיים – חודשיים וחצי.
ומה עוד? קפיצות גדילה ! בערך כל שבועיים-שלושה יש קפיצת גדילה מבחינה תזונתית. התינוק גדל ולכן זקוק ליותר הזנה כדי שתהיה לו אנרגיה. מה גם שהם מתחילים לאט לאט להיות מודעים לסביבה. בקפיצת גדילה לרוב יש שינוי בצריכת החלב. אם את מניקה קחי בחשבון שזוהי תקופה מאתגרת ויש ימים שלמים שהם פשוט לא מפסיקים לינוק. אה, ואל תדאגי הם מקטרים ובוכים על הציצי כדי שתמשיכי לחבר אותם כדי שיוכלו לאותת לגוף שלך להמשיך לייצר ולייצר יותר חלב עבורם. סביר להניח שיש לך מספיק חלב. אם את נותנת תמ”ל, תהיי רגישה ועירנית האם הבייבי שלך עוד רעב ולהציע לו עוד כמובן במידה וזיהית או את חושדת שעדיין לא שבע.
התפתחות – סביב גיל חודשיים התינוקות מתחילים טיפה להיות יותר מודעים למה שקורה סביבם, להסתכל, להתבונן ואפילו להתחיל לחייך (לרוב קורה כבר בחודש וחצי) ולזהות את הדמויות המוכרות. איזה כיף זה! מכאן זה רק הולך ומשתפר, לאט לאט יתחילו לשלוח ידיים, לנסות לאחוז, להכניס ידיים וחפצים לפה ולהתעניין עוד יותר במה שמולם. חשוב לתקשר איתם ולתת המון מגע בחודשים האלו, משחקי ידיים, שירי משחק, ליטופים, עיסויים וקיווצ’וצים, חיבוקים, נישוקים וכל מה שעולה לכם לראש. חוש הקצב גם מתפתח בחודשים הראשונים, אז אם אתם רוצים לגדל רקדן או רקדנית, ריקדו איתם איתכם על הידיים.
גזים – תינוקות רבים עוברים תהליך של הסתגלות מערכת העיכול שלהם לעולם. כמו שהם לומדים לנשום מרגע שחבל הטבור נחתך, כך מערכת העיכול לומדת בחודשים הראשונים לתפקד אט אט. לא פעם זה מלווה בגזים וכאבי בטן. מה עושים? הרבה עיסויים, מגע וחום. שהבייבי יידע שהוא לא לבד בתקופה הזו. ומה עוד? מקלחות חמות, תנוחות שמקלות על גזים (כמו נמר על עץ, גב התינוק צמוד לבטן שלך ועוד). ובעיקר הרבה הרבה סבלנות. מבטיחה שזה עובר.
תקשורת – כבר מהבטן הבייבי שלכם רגיל לשמוע אתכם וקולות מן הסביבה. כשהוא סוף סוף בחוץ, תקשרו איתו: ספרו לו מה אתם הולכים לעשות היום, מה אתם עושים ברגע זה (הולכים לאכול / מחליפים חיתול / מכינים אמבטיה ועוד). חשוב לתקשר איתם בטון כפי שהייתם משוחחים עם מבוגר וגם להשמיע קולות וצלילים ‘תינוקיים’. הקפידו להסתכל להם בעיניים כשאתם מדברים איתם, זה ילמד אותם כבר מגיל צעיר על התנהלות תקשורת נכונה ובריאה בין אנשים. ומה עוד? שירו, ספרו סיפורים, השמיעו קולות מצחיקים. הרבה לפני שרוכשים את השפה, התינוקות שלנו מבינים דרך הטון, המבט והמימיקה מה אנחנו מנסים להעביר להם. אם תתבוננו היטב, גם תראו שהם מגיבים אחרת לטונים הבעות פנים מתחלפות ולסיפורים ושירים.
זה על קצה המזלג, נקודות ראשונות לתחילת הדרך. הרבה התרגשות והרבה התפתחויות לפניכם… ובהצלחה!
