מה החשיבות של טקס שינה ללילה?

הורים רבים תוהים מה הערך של טקס לילה ומתי נכון להתחיל אותו…
אז הנה אני כאן לעשות קצת סדר.
בראש ובראשונה, עם כמה שנרצה להתכחש לכך, אנחנו אנשים שנוהגים לחיות לפי תבניות, לרוב האנשים, השגרה עושה סדר ומקנה ביטחון.
דמיינו את עצמכם קמים בבוקר ולא יודעים בכלל מה הולך לקרות? לקומץ קטן זה מרגש ומלהיב, למרבית האנשים זה מלחיץ ומביא אי שקט.
אז בדומה לנו, גם הקטנטנים שלנו זקוקים לשגרה ואף יותר מכך ליציבות ולתחושת ביטחון.
טקס הלילה מקנה בדיוק את זה.

אז מתי חשוב להתחיל עם טקס שינה?
אני ממליצה להורים רבים להתחיל עם טקס השינה כבר בחודש השני לחייו של התינוק, וזאת דווקא יותר עבורם מאשר עבור הילד. למה אתם שואלים? כי למרות שבגיל חודשיים התינוק עדיין לא ישן בשעות מסודרות ועדיין לעיתים ער יותר בלילה מאשר ביום, ההגדרה שלנו למתי מתחיל מבחינתנו הלילה היא חשובה. מה גם שכאשר נתחיל עם טקס לילה קבוע לאט לאט הפעולות יצרבו בזכרונו של התינוק והדבר יהפוך עבורו למשהו קבוע. גם אם פעם אחת תעשו זאת בשמונה בערב וגם אם פעם באחת עשרה, סדר הפעולות יהיה לו מוכר והוא יידע למה לצפות.

מבחינת התינוקות עצמם, מומלץ להתחיל להבנות טקס לילה החל מגיל שלושה חודשים לערך כיוון שזהו הגיל בו הם מתחילים להבין יותר, על פי רוב הסתדר להם השעון הביולוגי והערות החלה להיות יותר בשעות היום מאשר בלילה.

חשוב שתדעו – ככל שהתינוק גדל ייתכן וטקס השינה שלכם יוכל לכלול יותר פרטים (למשל אם בעבר זה היה מקלחת, אוכל ולישון, בהמשך תוסיפו אולי גם שיר או סיפור), אך חשוב ביותר שהטקס לא יהפוך למשהו ארוך מידי ושאינו נגמר. רצוי שהטקס יכלול תכנים אותם אתם יכולים לבצע בכל מקום, כך שגם אם אתם ישנים מחוץ לבית, או שהגיעה שעת השינה של התינוק שלכם מחוץ לבית, טקס השינה יהיה דומה כמה שניתן ויקל עליו את ההירדמות מחוץ לבית שהיא ממילא שונה מהמוכר לו.

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »