הגישה ההיקשרותית הוליסטית

על הגישה ההיקשרותית הוליסטית בה אני מלווה משפחות:

דרך הליווי הייחודית שגיבשתי נשענת על מגוון טכניקות וגישות הלקוחות מעולם הטיפול והן הנחיית ההורים, אך בראשן עומדות שתי גישות מרכזיות: הגישה ההיקשרותית והגישה ההוליסטית. השילוב ביניהן יוצר מענה מקיף ונרחב פסיכולוגית-התפתחותית לכלל בני המשפחה.

ההיבט ההיקשרותי נשען על הגישה ההיקשרותית התפתחותית ועל תיאוריית ההתקשרות (attachment) כמו גם על ידע התפתחותי. בגישה זו, הדגש הוא על מערכת היחסים של הילד וההורה תוך מתן כלים פרקטיים להבנת הילד לעומקו, למתן מענה לצרכיו וליצירת קשר וחיבור עמוק עימו. הגישה מאמינה כי ההורה הינו הדמות החשובה ביותר בחייו של הילד וכי הוא מהווה את המענה המלא והמתאים ביותר לילדו בשלבי ההתפתחות השונים והאתגרים הנלווים לכך.

הגישה ההיקשרותית מניחה במרכז את היחסים בין ההורים לילד, (בדומה לגישות רבות מעולם הטיפול). בנוסף היא מתמקדת בהבנת הצורך והרגש המתחבאים מאחורי התנהגותו של התינוק או הילד. בגישה זו ישנו דגש על קרבה, מגע ואהבה אשר מהווים את הבסיס להתפתחות טבעית ובריאה בגדילתם של הילדים.

הגישה מאמינה כי ביסוס היקשרות יציבה, בטוחה וחזקה תביא למימוש הפוטנציאל האנושי הטמון בילדים לגדול ולהיות אנשים עצמאיים, חזקים, אכפתיים, בטוחים בעצמם, מחוברים לרגשותיהם, גמישים ומאושרים. כאשר משפחות גדלות על פי הגישה, הן יוצרות מערכות יחסים קרובות ועמוקות לאורך שנים.

הגישה ההוליסטית מסתכלת על התא המשפחתי כמערכת שלמה, בה חשוב לתת מענה והתייחסות לצרכים לכלל בני המשפחה. ההבנה היא כי מערכות היחסים, הצרכים, החוויות וההיבטים הרגשיים של כל פרט מבני המשפחה מושפע ומשפיע על המארג המשפחתי והן על בני הבית האחרים.

הגישה ההיקשרותית הוליסטית על פיה אני פועלת, אוספת מגוון טכניקות וגישות טיפוליות מעולם הטיפול. בבסיס הגישה דגש על ניתוח והבנת תהליכים לעומק. התפיסה ההוליסטית מאמינה כי כל מה שקורה לפרט משפיע עליו, הגוף והנפש קשורים, מחוברים ומשפיעים האחד על השני. לכן במהלך הליוויים שלי, אני עושה שימוש במגוון כלים מהגישה ההיקשרותית התפתחותית, עולם הטיפול הפסיכותרפויטי, הדמיון המודרך, הדרכת הורים המיינדפולנס ועוד.

לכן, כאשר אני מלווה משפחה במגוון נושאים, אני מתבוננת לעומק על מערכות היחסים בין בני המשפחה השונים והאירועים שהתרחשו במשפחה. כמו גם מסתכלת על שינויים שחלים על אחד או יותר מבני הבית ומבינה לעומק את השפעתם על בני המשפחה האחרים. אני בוחנת את טיב החיבור והקשר בין ההורים לילד ומזהה על אילו מוקדים לעבודה יש לתת את הדגש כדי לקרב בין בני הבית. הליווי נותן הסתכלות הוליסטית ורחבה על צרכיה של המשפחה, כמשפחה והן על צרכי הפרטים השונים בה.

 

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי””אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה””הוא לא יודע לשחרר””קקי זה עסק מסובך””זה בטוח יעבור קשה””אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה””אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקוםזה ייקח נצח””הוא חייב להיגמל עד… X””זה

קראו עוד »

זה מה שקורה לילד שלך כשהוא בטנטרום והוא נשאר לבד

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »