איך נכון להגיב להתנהגות אגרסיבית?
אחת השאלות שחוזרות הכי הרבה בעולם החינוך וגידול הפעוטות והילדים הצעירים. לכל הורה השאלה הזו עולה מידי פעם אם לא לעיתים תכופות יותר. לימדו אותנו שכדי לחנך את הילדים צריך להציב להם גבולות, שצריך להגיב בחומרה ותקיפות לכל התנהגות אגרסיבית או התנהגות שאינה רצויה אחרת יהיה לנו ילד לא מחונך.
.
לצערי, גם היום, הרבה מהמחשבה שלנו מושתת על התייחסות מהירה. אנחנו אנשים של כאן ועכשיו, של לפעול מהר וכתוצאה מכך גם להגיב מהר לדברים. החשש שלנו כהורים הוא שאם נגיב או נתייחס לדברים לא בשעת המעשה, המעשה יחזור על עצמו ואולי אף יחמיר.
.
אני רוצה להתחיל קודם כל ולומר שלא חייבים לקיים את כל התגובה כאן ועכשיו ומיידית. למרבית המעשים וההתנהגויות המאתגרות יהיה נכון לפעול בשני חלקים: לעצור מיד את ההתנהגות המסוכנת או האגרסיבית, אך להמשיך את החינוך בנושא בזמן אחר, בזמן של חיבור.
.
בואו ניתן סיטואציה לדוגמה: הילד שלכם נושך אתכם. קודם כל מה שנרצה הוא לעצור את הנשיכה, להפסיק את הפעולה עצמה. מיד לאחר מכן נאמר ‘אסור! לא נושכים’ (לא צריך לצעוק את זה או להרים את הקול, מספיק שנאמר זאת בנחישות ואסרטיביות והמסר יעבור).
.
לגבי ההסבר למה לא נושכים, או מה אפשר לעשות במקום (שזה בעיניי החלק הכי חשוב בחינוך נגד מעשים שאינם רצויים) – באותו הרגע לא הייתי עושה זאת.
למה?
מכמה סיבות:
אם כך, לפי מה שכתבתי אנחנו יכולים להציב את הגבול הראשון בנושא, אך החינוך יגיע בשלב מאוחר יותר.
.
ומתי השלב הזה יגיע?
אני ממליצה לעשות זאת ברגע של חיבור. אחרי שהרוחות נרגעו וקצת פחות סוערות. אצל ילדים קטנים זה יכול להיות כמה דקות אחרי כן (וחשוב גם להשאיר זאת יחסית סמוך כדי שיזכרו את האירוע המדובר). אצל גדולים יותר אולי בהמשך היום, או אפילו למחרת. גם אם ייקח יומיים עד שתדברו על זה, אבל כשתעשו זאת זה יהיה במקום של חיבור וקרבה ביניכם. ננסה לדבר על הדברים לאחר שישבנו יחד זמן מה, הרגשנו שהילדים מחוברים אלינו בלב, אנחנו בטוב והם באמת פתוחים ופנויים להקשבה. זה יאפשר למסר שלנו לעבור בצורה עמוקה יותר ישירות ללב שלהם.
מוזמנים לשתף ולתייג הורים שזה רלוונטי להם 
***
אשמח לשמוע אותך ואת המחשבות שלך בנושא, אפשר לכתוב לי בקהילת הפייסבוק שלי – https://www.facebook.com/groups/2192324967735285/?ref=share