פספוסים: שוברים את המיתוס
“תגידי רגע רוני, אם אני אחכה עוד קצת, יש מצב שהיא לא תעשה לי פיפי על הספה?”
ככה חופית שאלה אותי כשנפגשנו בפארק עם הילדים אחר הצהריים.
השאלה של חופית החזירה אותי לאחד המיתוסים הגדולים שיש סביב הפרידה מחיתולים. המיתוס שמדבר על לחכות כדי לקבל פחות פספוסים.
אחד הדברים הכי חשובים שאני רוצה שתדעו על פרידה מחיתולים היא שמדובר בתהליך.
תהליך למידה לכל דבר.
כשאני מדברת על תהליך למידה אני מתכוונת לתהליך שבו יש רכישה של מיומנות חדשה. אז אם הילד רוכש מיומנות חדשה, לומד איך להתנהל איתה אז בדיוק כמו כל דבר חדש שאנחנו עושים- בהתחלה זה לא יעבור חלק.
יהיה צעד קדימה וצעד אחורה.
לפעמים אפילו שניים אחורה.
זה לא אומר שהתהליך לא מתקדם,
זה לא אומר שמשהו שם לא בסדר עם הילד,
זה גם לא אומר שהוא לא מוכן.
זה רק אומר שהוא בתוך תהליך של למידה ומרבית התהליכים לא עוברים בצורה מושלמת על ההתחלה.
אז השאיפה הזו, התקווה הזו להימנע מפספוסים אם רק נחכה עוד קצת, היא שאיפה לא ריאלית.
היא סוג של אשליה.
עכשיו, כשאתם יודעים את זה, אתם מגיעים צעד אחד קרובים יותר לתהליך פרידה מחיתולים שהוא ריאלי ותואם את החיים ומוריד מכם סטרס ומהילד שלכם כשהוא יפספס.
