אילו ספרים לקרוא לילדכם?

הרבה הורים תוהים איזה סיפורים מתאימים ומתי…

בגדול, אני מאמינה שאם אתם נהנים להקריא את הסיפור לילד, פנויים לכך ועושים זאת בזמן נכון ומתאים, גם הילד יהנה מכך מאוד. יש כאלו שיקריאו סיפורים עם עלילה מההתחלה ויש כאלו שיעדיפו ספרי תמונות שמלמדים מילים, ספרות וחיות. יש כאלה שיעדיפו ספרים ארוכים ויש כאלו שיעלו בכמות העמודים והטקסט ככל שהילד יגדל. יש כאלה שחשוב להם שיהיה מוסר השכל וכאלה שלא ממש משנה להם מה הם קוראים. בעיניי, פחות משנה הסיפור אלא החוויה שנלווית אליו. הזמן הזה יחד שבו יושבים הורה וילד לקרוא סיפור, בין אם זה באמצע היום, לפני השינה או סתם בזמן מנוחה ורגיעה הוא מיוחד ואין שני לו.

באופן כללי חשוב שתדעו, ככל שמתחילים להקריא לתינוקות ופעוטות מגיל צעיר יותר, כך החוויה הזו מוכרת להם והם יודעים להתנהל בה טוב יותר. אפשר ממש להקריא לתינוקות סיפורים ולהמציא מהדמיון סיפורים החל מגיל לידה.

(מי מאיתנו לא היה מדבר אל הבטן בכל מקרה?)

אם תיצרו הרגל קבוע של הקראת סיפור לפחות פעם אחת ביום, גם הילד יידע לצפות לכך ויכיר את הסיטואציה. אם ההקראה היא פחות קבועה ייתכן וייקח קצת יותר זמן שילמד כיצד להתנהל בסיטואציה.

קריאת סיפורים מפתחת את הדמיון של הילד, מפחיתה גירויים ומאפשרת מנוחה מגירויי היומיום, מאפשרת זמן של קרבה ויחד עם ההורה והן עבודה על צלילים, מראות וקולות שמהווים חלק חשוב מהתפתחות השפה.

עם תינוקות עד גיל שנה ניתן לעשות את הדברים הבאים:

להתבונן בתמונות יחד

להפוך את העמודים בספר וללמד אותו כיצד משתמשים בספרים

לקרוא לאט וברור כדי לאפשר לילד להקשיב, לעקוב ולהתבונן בציורים ובתמונות שיש בעמוד בו אתם נמצאים. מומלץ להצביע על איורים שונים כשאתם מקריאים את המילים הקשורות לכך.

לשנות אינטונציה ואת טון הדיבור כשאתם מקריאים במהלך הסיפור. הדבר נקלט במוחו של התינוק ויסייע לו בעתיד להפיק צלילים שונים מפיו.

לשיים (לתת שם) לדברים מוכרים וחדשים שמופיעים בספר. ככל שישמעו יותר מילים ויותר שיח הדבר יסייע להם להכיר יותר מילים וצלילים.

עם תינוקות מגיל שנה ועד כשנתיים ניתן ליישם את כל ההמלצות מהגיל הקודם ולהוסיף גם את הדברים הבאים:

• להשתמש בספרים קשיחים ומוצרים (ספרי קרטון הם נהדרים) כדי שיוכלו לחקור ולדפדף בעצמם.
•  להתמקד בספרים על פי נושאים: צבעים, חיות, כלי עבודה, כלי תחבורה, פירות וירקות. גם ספרים עם תמונות ואיורים של חפצים פשוטים יכולים להתאים מאוד.
•  לחוות ולשחק עם ספרי בד הכוללים מרקמים שונים או פעולות שונות שעל התינוק לבצע (להזיז בד, להרגיש מרקם מחוספס ועוד). אלו ספרים חוויתיים ותינוקות נהנים מהם מאוד.
• להשתמש בספרים עם תמונות נפתחות.
• מהרגע שהתינוק הופך לפעוט ישנה מטרה נוספת מלבד ההנאה וזמן החיבור והקרבה ביניכם בעת הקראת ספרים. בגילאים הללו כבר ממש אפשר לעודד אהבה וחיבה לספרים כך שילדכם יהנה לדפדף ולהתעסק בספרים גם בעצמו.

עם פעוטות ניתן ליישם את כל הסעיפים אותם הזכרתי קודם לכן ולהוסיף את הבאים:

• לתת לילדכם להחזיק את הספר ושהוא יהיה זה שאחראי על העברת העמודים בעת הקראת הסיפור.
• להשלים את המילים בסיפור שהוא מכיר ויודע לבטא.
• להשלים את סוף המשפט עבורנו.
• לבקש ממנו לספר מה הוא רואה וחווה בתמונות השונות.
• להשמיע צלילים של חיות וכלי תחבורה כשאלו מופיעים בסיפור.
•  להמציא חרוזים מתאימים למילים נפוצות בסיפור.
•  לתת לילד לבחור את הסיפורים שאוהב (מתוך הבנה שייתכן ותתבקשו לקרוא שוב ושוב את אותו סיפור אהוב)

בשורה התחתונה,

קריאת ספרים מאפשרת לנו רגע של חיבור עם הילדים שלנו ורגע של חיבור עם הילד או הילדה שבנו. כמה אנחנו מרשים לעצמנו להקריא בתיאטרליות? כמה אנחנו באמת מפנים את הזמן כדי להקדיש לקריאה ולזמן יחד את המקום הראוי להם? אלו שאלות שרק אתם תדעו לענות עליהם.

ואסיים בציטוט של דיאן סטרפילד:

“כשהייתי ילדה הספרים היו הכל. לכן יש בי תמיד כמיהה נוסטלגית לאותה הנאה אבודה מהקריאה…”

כשאנחנו קוראים לילדנו, אנחנו זוכים לחזור שוב רגע לחופש, להתרגשות ולהרפתקאה שרק קריאת ספרי ילדים יכולה להביא.