אתה כבר ילד גדול, אתה לא צריך חיתול

מכירים את המשפט הזה?

מי מכם חשב או שמע אותו או אפילו השתמש בו?

בטוחה שרובכם.

הפעם אני רוצה להאיר נקודה נוספת על שפה בזמן הפרידה מהחיתולים.

קודם כל שימו לב למילה גדול (שאני אישית ממעיטה להשתמש בה, כי כל גדול או קטן הוא ביחס למישהו אחר, הילד שלכם כבר ‘גדול לחיתול’ אבל ביחס אליכם הוא קטן, נכון?).

אם בפוסט הקודם אמרנו שאנחנו לא רוצים לייצר בושה ואשמה אצל הילדים שלנו בכל הנוגע לתהליך ובכלל, אז גם משפטים כמו ‘אתה כבר גדול’ וגם ‘כל החברים שלך כבר עושים פיפי וקקי בשירותים’ הם כאלו שגורמים לכיווץ ולא להתרחבות בלב. וכשיש כיווץ, יש בושה, יש אשמה, יש תקיעות והתהליך לא זורם.

יש לנו נטייה לרצות לקצר תהליכים ככל האפשר. להיות בנקודת הסיום עוד לפני שבכלל התחלנו. אבל זה פשוט לא יעבוד בנושא הזה.

ככל שנלחץ יותר, כך הם יחששו להתנסות, יחששו להיכשל ועלולים להימנע.

הם עלולים להיכנס לחוסר שקט ולבהלה,

וכאשר לא יצליחו (וזה מן הסתם יקרה כי בכל תהליך יש גם כמה צעדים עקומים) הם יחושו מתוסכלים ותחושות הבושה והאשמה יגברו.

אנחנו לא רוצים זאת.

ולכן לא נשתמש במשפטים מסוג זה. משפטים אלו יוצרים ציפייה גבוהה ובתוך כך גם חשש גדול לא להצליח, לאכזב אותנו ההורים והרי הם רוצים להיות טובים עבורנו, הם רוצים להצליח, הם רוצים שנתגאה בהם.

אז כמה אנחנו שמים על הכתפיים המתוקות הללו כשאנחנו אומרים משפטים שמשווים אותו לאחרים למשל.

אנחנו לא רוצים להאיץ בילדים שלנו.

בדיוק להיפך.

אנחנו רוצים לאפשר להם להתפתח בקצב הטבעי שלהם ופשוט להיות שם עבורם.

להיות עמוד תווך עליו הם יכולים להישען, להיטען רגשית ולהרגיש בטוחים.

כאן האחריות שלנו כהורים לאפשר זאת ולהתאים את הציפיות שלנו. יהיו צעדים קדימה ואחורה. יהיו רגעים של תסכול של הילדים שלנו. אולי יהיו גם רגעים של תסכול שלנו.

אבל אם נשמור על שפה מכבדת כלפי הילדים שלנו לכל אורך הדרך ועל כבוד לדרך שהם עושים, התהליך הזה יעבור יותר בנעימים לכל הצדדים.

 

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי””אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה””הוא לא יודע לשחרר””קקי זה עסק מסובך””זה בטוח יעבור קשה””אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה””אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקוםזה ייקח נצח””הוא חייב להיגמל עד… X””זה

קראו עוד »

זה מה שקורה לילד שלך כשהוא בטנטרום והוא נשאר לבד

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »