חרדת נטישה ‘הגל השני’, קפיצה בהתפתחות השפתית, קפיצה בהתפתחות המוטורית, קפיצת גדילה תזונתית ובשינה, יציאת שיניים ומה לא.הבייבי שלכם כבר גדל בצעדי ענק ומתקרב לגיל שנה הנכסף. אבל רגע לפני שיגיע לשם, כמה דברים שכדאי לכם להכיר..
חרדת נטישה– כמו בפוסט על גיל 7-8 חודשים. זהו הגל השני של חרדת הנטישה. הורים רבים מרגישים את חרדת הנטישה כאן יותר חזק בעיקר כי היא מלווה בכל כך הרבה שינויים נוספים. חרדת הנטישה כאן יכולה להתבטא בהבעת מחאה של הילד על הליכה / עזיבה (קיטורים, בכי או סתם מלמולים נרגזים) והתרגשות רבה כשאתם חוזרים (כן, כן, גם אם רק הלכתם להתפנות שניה). תינוקות שכבר זוחלים לא יבחלו במאמצים לזחול אחריכם כדי לוודא שלא יישארו לבד. ואם התרחקו מכם, ידאגו לחזור למקום האחרון בו ראו אתכם כדי לוודא שאתם עדיין שם. בגיל הזה הם כבר מבינים שזה שדבר מה אינו מול עיניהם לא אומר שנעלם מהעולם ולכן הם שבים לחפשו.
מה יעזור לכם בגיל הזה?
קודם כל לנסות ולהישאר בסביבה. כמה שהם ירגישו בטוחים יותר בנוכחות שלכם בשלב הזה, ישתלם בהמשך לבניית הביטחון והעצמאות שלהם. הבינו את הקושי שלהם ותנו לו מקום. הבינו שמבחינתם זוהי בהלה נוראית אם אמא פתאום נעלמה או אבא הלך בלי להגיד שלום. במיוחד אם אני זוכרת שראיתי אותם בנקודה מסוימת ממש לפני רגע והנה חזרתי והם לא שם. תיפרדו לשלום לפני שאתם הולכים ותודיעו להם כשאתם חוזרים. עוזר גם לדבר איתם מעבר לקיר / לקרוא להם אם אתם בחדר אחר. להמשיך במשחקי ‘קוקו’ ומחבואים וגם לשחק בלהחביא חפצים מתחת לשמיכה / כרית / מאחורי הגב / בתוך הבגד וכו’ כך אתם מחדדים להם חלק מקביעות האובייקט שמתפתח עם הזמן.
קפיצה שפתית – שמתם לב שהם כבר לא מפסיקים למלמל? על כל דבר יש להם פתאום מה להגיד 🙂 אז כן, בגיל הזה יש לרוב התפתחות מוגברת של ההברות שהתינוקות מסוגלים לבטא, הם גם מתחילים לייצר משפטי ג’יבריש שלמים עם הברות שונות, אינטונציה משתנה ועצירות. הם יוצרים קשר עין איתכם כשמדברים ומסתכלים על חפצים שונים ומבטאים כלפיהם רגשות שונים שאותם ניתן לזהות במלמול ובמבטים. איזה כיף זה! אוטוטו הם כבר ממש מדברים. ואולי התחילו להגיד מילים בודדות כמו אבא / אור / את זה / מה זה ועוד כמה. מרגש.
כדי לעודד את התפתחות השפה שלהם, הצביעו על חפצים ואמרו מהו החפץ. ושוב, שירו שירי משחק, שוחחו עימם וצרו קשר עין. עוד דבר חשוב להתפתחות תקשורת תקינה היא ‘תורות’. כשהבייבי מדבר, הקשיבו לו, הסתכלו בעיניים ורק כאשר עוצר / מסיים עברו להגיד דבר מה אתם, תוך יצירת קשר עין כמובן.
קפיצה מוטורית – אם זה עוד לא קרה, אז ממש בקרוב הבייבי שלכם יתחיל לשבת, לעמוד ואולי אפילו לטפס על דברים. אם הוא ממש ממהר, אולי ינסה גם לעשות כמה צעדים בעזרת הידיים שלכם. איזה מרגש. מייצור קטן שלא זז, הם זוחלים, מתיישבים ונעמדים. ממש בקרוב יתחילו להתאמן לקראת הליכה. בנוסף, מתחדדת היכולת שלהם להרים חפצים שונים בידיים באחיזות שונות. בקיצור, עם הלמידה והעצמאות המתפתחת הגוף מתמלא אדרנלין ומתקשה להירגע. לכן הם מתקשים להתכנס גם לשינה. הבינו זאת ואל תתייאשו, הם זקוקים להרבה עזרה כדי להירדם בשלב הזה אבל חשוב שתעזרו להם ולא תגידו ‘כשיהיה באמת עייף הוא יישן’ כי אז הוא יישן זה נכון אבל איכות השינה תהיה לא משהו ועלול להיווצר מכך כניסה לעייפות יתר שתוביל לבעיות שינה וכן הלאה. יש לכם ספק? מוזמנים להתייעץ איתי!
וכמו שכבר ציינתי בעבר, יש תינוקות שבקיעת השיניים שלהם מתחילה רק בגיל הזה. נשכנים בכל מיני מרקמים (חלקם מקוררים וחלקם בטמפ’ החדר) יהיו טובים ומועילים לשלב הזה. קחו בחשבון שיש תינוקות שמהתסכול והכאב נושכים. חשוב להציב גבול ברור (לא נושכים!) אבל לא לכעוס על הילד או להביע דחייה כלפיו. הם לא מבינים עדיין שהם מכאיבים או את עוצמת הכאב שהם מפיקים, הם מנסים להקל על עצמם ולא יודעים איך… זה כואב נורא, אבל השתדלו להבין ולתת את המענה עבורם. זכרו – תמיד כשאומרים לא על משהו, מומלץ להגיד גם מה כן (למשל: לא נושכים את אמא. אבל נשכן אפשר…)
הקפיצה הבאה מגיעה סביב גיל 11.5 חודש – שנה. ועם המעבר לגיל שנה, כבר אפשר להתחיל לקרוא לתינוק פעוט.. איזה שינוי. עולם ומלואו. ועל כך, פוסט נפרד ממש בקרוב…
איזה פחדים התפתחותיים חשוב שתכירו? אני אקדים ואומר שלפעמים זה נראה כאילו פחדים “צצים” משום מקום: רגע אחד התינוק חייכן לכולם, וברגע השני הוא צורח כשסבתא מתקרבת. רגע אחד הפעוט גיבור, וברגע השני הוא מפחד מהשואב אבק. אבל זה לא סתם, הילד שלך לא מפחד סתם. הפחדים האלו יכולים להיות חלק מההתפתחות הרגילה והטבעית של ילדים וחשוב שנכיר אותן. ***דיקסליימר
כמה מילים על רגישות גבוהה ועל ילדים רגישים: לא סתם הנושא של רגישות גבוהה מעסיק אתכם כל כך 🥰 היום אחד מכל חמישה הוא אדם רגיש מאוד 😇 המאמר הזה יהיה בפוקוס על הילדים שלנו ולכן אני אתמקד בתיאור היום במונח ‘ילד רגיש מאוד’ או ‘ילד עם רגישות גבוהה’ אז מה זה בעצם ילד רגיש? אני יוצאת מנקודת הנחה ששמעת
המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי” “אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה” “הוא לא יודע לשחרר” “קקי זה עסק מסובך” “זה בטוח יעבור קשה” “אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה” “אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקום
היי! כדי להעניק לכם חוויה מותאמת ונעימה יותר, האתר שלנו משתמש בקובצי Cookies. בלחיצה על 'אישור' אתם מסכימים לכך. במידה ואינכם מסכימים אין להמשיך ולגלוש באתר סודיות ופרטיות
אז כן, בגיל הזה יש לרוב התפתחות מוגברת של ההברות שהתינוקות מסוגלים לבטא, הם גם מתחילים לייצר משפטי ג’יבריש שלמים עם הברות שונות, אינטונציה משתנה ועצירות. הם יוצרים קשר עין איתכם כשמדברים ומסתכלים על חפצים שונים ומבטאים כלפיהם רגשות שונים שאותם ניתן לזהות במלמול ובמבטים. איזה כיף זה! אוטוטו הם כבר ממש מדברים. ואולי התחילו להגיד מילים בודדות כמו אבא / אור / את זה / מה זה ועוד כמה. מרגש.
