על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה.
הוא נכנס לגן והתחיל לפספס.
פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה.
כאילו משהו השתבש והשתנה.
אז מה קרה שם?

אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך רגשי יותר מכל דבר אחר.
כשהילדים שלנו נמצאים בתקופה שהיא מלכתחילה מרגשת וסוערת רגשית, זה רק טבעי שהיכולת שלהם לווסת ולהיות במאה אחוז על ההתרוקנות שלהם תרד במידת מה.
כדי להיות בהקשבה לגוף, צריך להיות נינוח, רגוע, מחובר רגשית ומחובר לתחושות הגוף.

כשאנחנו נמצאים בהסתגלות למסגרת, המערכת הרגשית שלנו נמצאת בעבודה אינטנסיבית למצוא חיבור, ליצור היקשרות ולהתמודד עם הפרידה מההורה עד למפגש המחודש.
בהתחלה, כשההיקשרות עם הצוות עוד שטחית, זה רק טבעי שהילדים יהיו כל כך עסוקים בשאר ההיבטים ושיהיו דרוכים מידי רגשית בשביל לשים לב ולהיות במודעות מלאה לתחושות הגוף שלהם.
כך יוצא מצב שילד שלא פספס פתאום חזר או מתחיל לפספס.

החלק הקריטי כאן הוא שחשוב שגם הגננת בגן תגיב לכך בהבנה וסלחנות.
בהרבה הכלה ובעיקר לא תעשה מזה עניין שעלול לעורר בושה, אשמה או תסכול אצל הפעוט.
כמובן שגם ההורים בבית צריכים להכיל זאת, להבין ולקבל את זה שכרגע הילד פחות פנוי רגשית לנושא הזה ושמשם עולים הפספוסים.

ומה בכל זאת אפשר לעשות?
👈 חשוב לדבר על זה עם צוות הגן קודם כל, כדי לוודא שההתנהלות תהיה מתאימה ומכילה עבור הילד.

👈 חשוב לייצר עבור הילד סביבה כמה שיותר בטוחה, מקושרת ונעימה שהוא ירגיש בנוח.

👈 במידת האפשר – לצמצם פרידות ככל האפשר כי כשהילד איתנו, אפשר לעבוד על ריכוך והורדת רמת הדריכות מה שיכול לסייע בחזרה למודעות והקשבה לגוף.

כשהילד ירגיש מוכל, עטוף אהוב, הוא יוכל אט אט להתפנות רגשית מהסטרס של ההסתגלות ולהצליח לשים לב ולחזור להיות בהקשבה לתחושות הגוף שלו ולהתרוקן כשצריך.
חזקו את ההיקשרות בבית,
עבדו על שידוך, בניית וחיזוק ההיקשרות בין הצוות לילד
והיו סבלניים.

לאט לאט זה יישתפר.

שלכם, רוני.

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי””אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה””הוא לא יודע לשחרר””קקי זה עסק מסובך””זה בטוח יעבור קשה””אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה””אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקוםזה ייקח נצח””הוא חייב להיגמל עד… X””זה

קראו עוד »

זה מה שקורה לילד שלך כשהוא בטנטרום והוא נשאר לבד

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »