הרבה הורים שואלים את השאלה הזו – מתי כדאי לתת מים, כמה ובאיזו צורה.
אז לקחתי ואספתי לכם את הגישות השונות לגבי מים כדי לעשות קצת סדר בסיפור:
קודם כל עד גיל חצי שנה אין לתת מים לתינוק. הנקה או תמ”ל אמורים לספק את כל צרכיו התזונתיים של התינוק. גם הנוזלים שזקוק אמורים להגיע משם באופן מלא. החל מגיל חצי שנה, יחד עם הצגת המוצקים ושילובם בתפריט התזונתי של התינוק, יש להציע מים.
המים שניתנים לתינוק צריכים להיות מורתחים לפחות במשך 2 דקות רצופות וצוננו לפני ההגשה.
מגיל חצי שנה ולאחר שעברו הרתחה וקוררו, ניתן להציע מים לאורך היום. יש להציע מים בהתאמה לכמות המוצקים שאוכל התינוק. החשש מעודף מים בגילאים הללו הוא שהם ימלאו את הקיבה של התינוק ולכן הוא יתנהל על ‘קלוריות ריקות’. קיבתם של תינוקות קטנה מאוד, כתוצאה משתיית מים מרובה עלול להיווצר מצב של שובע, מה שיכול להוביל לפגיעה בצריכת המזון שלהם זקוקים התינוקות.
ישנה גישה שטוענת כי מרגע שהתינוק אוכל מוצקים ניתן להציע מים באופן חופשי לאורך היום כולו, זאת בעיקר כדי לסגל הרגלי שתייה נכונה ושל מים בלבד ללא סוגי משקאות נוספים.
הגישה השניה גורסת כי בתחילה עם הטעימות, או לחילופין לפני שמתבססת ארוחה, יש לתת מספר לגימות בודדות וזאת שוב – מהחשש כי התינוק ישתה יותר מים מאשר יצרוך מזון וקיבתו תתמלא מהם.
מה שמתאים ונכון לכם.
יש כאלו שמציעים מספר לגימות בסמוך לארוחה ויש כאלו שמציעים לאורך היום. חשוב רק לשים לב לכמויות המים ושיהיו תואמות לכמות המוצקים שאוכל. אגב, חשוב שתדעו, אם התינוק אכל לשובע – מאחר וקיבתו קטנה, ייתכן ולא יהיה בה מקום כמעט למים. במקרה כזה, נסו להציע מעט מים לאורך היום.
במידה ויש עצירות, לעיתים כדאי לנסות ולהעלות את כמויות המים שמציעים לתינוקות כדי להקל ביציאות.
אין ילד שלא אוהב מים. חשוב להמשיך ולהציע בהתמדה מים. ניתן לגוון בצורות ההגשה – למשל להציע מים בכפית, בכוס, כוס אימון, בקבוק או אפילו מקש. כל ילד הוא שונה ויכול להיות שיתחבר לשתיית מים בצורה אחרת ממה שחשבתם. נסו להיות יצירתיים.
ובכל אופן – אל תתפתו לעבור למשקאות אחרים בטענה של ‘העיקר שישתה משהו’. משקאות אחרים כגון משקאות ממותקים הינם מלאי סוכר ופוגעים בבריאות השיניים (והרי חשוב לטפל ולדאוג לשיניים מהשן הראשונה). ישנם גם משקאות המשווקים כ’תה לתינוקות’ וכו’, ממליצה בחום לבדוק את רשימת המרכיבים. אפשר כמובן גם לנסותם, אם טעמם מתוק – הרי שזו בדיוק הסיבה להימנע מהם. גם אם זה לוקח זמן, תתמידו בהצעת המים, וכך תקבלו ילד ששותה את המשקה הכי בריא של הטבע – מים.
למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות
זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך
“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא
