מכירים את זה שסוף סוף הילדים קמים קצת פחות בלילות, אתם בטוחים שהנה הם כבר מתחילים לייצר שגרה חדשה ואתם מתרגלים אליה נורא מהר… ואז יש את הלילה הזה שהם פתאום רעבים קצת יותר ואז הלילה הזה חוזר על עצמו שוב ושוב? והנה מלילות טובים יותר חזרנו להתעורר שלוש ואפילו ארבע פעמים בלילה?
יכולות להיות כמה סיבות ואת חלקן אמנה כעת:
זכרו, כל עוד אנו קשובים למנגנון השובע והרעב של הקטנים שלנו אין סיבה למנוע מהם אוכל, גם בלילה. זוהי גם ההזדמנות להזכיר כי משרד הבריאות ממליץ על האכלה גם בלילה עד גיל שנה – שנה וחצי לפחות, ולאחר מכן בהתאם לצורך. אם מדובר בתקופה זמנית, ייתכן מאוד והילד נמצא בקפיצה כלשהי או בתקופה בה הוא יותר מוסח מגירויים ולכן כדאי לאפשר לו להשלים את מה שזקוק לו. במקביל בתינוק שכבר אוכל מוצקים כדאי לבדוק היכן ניתן להעשיר ולשפר את ארוחות המוצקים שלו לאורך היום.
למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות
זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך
“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא
