הילד לא מבקש סליחה

מכירים את זה שהילד עשה משהו לא בסדר? ומה שהייתם רוצים זה שהוא יתנצל? יבקש סליחה?

אז זהו שזה לא עובד ככה אצל ילדים קטנים.

לילדים קטנים אין את ההבנה של ‘צריך’, ‘מנומס’ או “ככה נכון”. הם פועלים מתוך רגש ודחפים ומתקשים לווסת את עצמם. הם לא מבינים שאם דרכו על מישהו אז ‘מנומס’ להתנצל ואם נכנסו במישהו תוך כדי ריצה, אז לומר סליחה הוא ‘המעשה הנכון’. מבחינתם האיש הזה עמד להם בדרך והפריע ולא נורא אם הם נתקלו בו.

.

במקביל, אין להם את היכולת להחזיק שני רגשות סותרים (לו זה היה נעים להרביץ ולי זה היה כואב) וגם לא להחזיק מורכבות של שני דברים בעלי קצוות (למשל שאני רעבה והוא עייף) . היכולת המוחית הזו היא יכולת שמתפתחת בהדרגה, כמו כל יכולת מוטורית, שפתית ופיזית. היכולת הזו מגיעה לתחילת הבשלות סביב גיל 5-7 ואצל ילדים רגישים אף מאוחר מכך.

.

כשילד עושה משהו שלא נעים לנו, ואנו מצפים ממנו שיאמר ‘סליחה’. אני רוצה שתשאלו את עצמכם מה אתם באמת רוצים להשיג?
האם מה שאתם מחפשים הוא ‘כפרה מיידית’ על המעשה? כלומר שיגיד סליחה רק כי הוא יודע שזה מה שנדרש?

אם כן, אז להמשיך ולהגיד לילד שלכם – תבקש סליחה. אולי ילמד אותו את ההתנהגות הרצויה.

אבל…

אם אתם רוצים או שואפים שהילד שלכם יבין לעומק כי המעשה שעשה אינו נעים לאחר ויתנצל לאחר שהוא באמת מבין את חומרת המעשה, אז מה שכדאי להגיד בגילאים הללו הוא את תיווך הרגשות והתחושות שעלו בו ובצד השני. לתמוך בתהליך האינטגרציה ולחכות שההבנה תגיע עם ההתפתחות.

אז איך עושים את זה?

אפשר לומר: אתה נתת מכה לאמא. זה היה לי מאוד כואב ולא נעים. אני לא אוהבת שנותנים לי מכה, זה כואב לי. כשמכאיבים ולא מתכוונים לזה, נהוג לומר סליחה. אני יודעת שלא רצית להכאיב לי. אני סולחת לך.

עוד נקודה שיכולה לעזור בנושא היא דוגמה אישית. אם חלילה אתם עשיתם משהו לא נעים לילד שלא בכוונה או אמרתם משהו לא לעניין, אתם יכולים לומר: סליחה, זה יצא לי חזק מבלי שהתכוונתי, או לא התכוונתי לומר את המילים הללו, אני מצטערת.”

כך גם הילד שלכם רואה שאתם אנושיים, גם לכם יכולות לקרות טעויות מסוג אלו ולומד מכם את דרך ההתמודדות שלכם – ההתנצלות.

.

אז בפעם הבאה שמישהו מעיר לכם שהילד לא ביקש סליחה אחרי שדרך על מישהו, שפך מיץ או חלב, נתן מכה וכו’. אם אם אתם אלו ששוכחים זאת בהתנהלות היומיום שלכם, נסו לזכור את הגיל שלו, את הבשלות וההתפתחות שלו וזכרו שדוגמה אישית, כוונות טובות ושמירה על הלב הרך שלהם יביאו להבעת סליחה כנה ואמיתית, מהלב, בשלב המתאים.

 

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

אילו פחדים התפתחותיים חשוב שתכירו?

איזה פחדים התפתחותיים חשוב שתכירו? אני אקדים ואומר שלפעמים זה נראה כאילו פחדים “צצים” משום מקום: רגע אחד התינוק חייכן לכולם, וברגע השני הוא צורח כשסבתא מתקרבת. רגע אחד הפעוט גיבור, וברגע השני הוא מפחד מהשואב אבק. אבל זה לא סתם, הילד שלך לא מפחד סתם. הפחדים האלו יכולים להיות חלק מההתפתחות הרגילה והטבעית של ילדים וחשוב שנכיר אותן. ***דיקסליימר

קראו עוד »

כמה מילים על רגישות גבוהה וילדים רגישים

כמה מילים על רגישות גבוהה ועל ילדים רגישים: לא סתם הנושא של רגישות גבוהה מעסיק אתכם כל כך 🥰 היום אחד מכל חמישה הוא אדם רגיש מאוד 😇 המאמר הזה יהיה בפוקוס על הילדים שלנו ולכן אני אתמקד בתיאור היום במונח ‘ילד רגיש מאוד’ או ‘ילד עם רגישות גבוהה’ אז מה זה בעצם ילד רגיש? אני יוצאת מנקודת הנחה ששמעת

קראו עוד »
רוני מחזיקה ביד אחת תחתונים וביד שניה חיתול

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים

המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי” “אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה” “הוא לא יודע לשחרר” “קקי זה עסק מסובך” “זה בטוח יעבור קשה” “אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה” “אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקום

קראו עוד »