הגעת לגן והוא בוכה. מה עושים?

עצמת עיניים ונרדמת.
הנה שוב החלום הזה.
על הרגע הזה.
הגעת לגן עם הילד שלך ואז זה שוב קרה.
ברגע שהוא ראה את הגן הוא התחיל לבכות.
הוא בוכה ואת תוהה מה לעשות?
תמשיכי לקרוא, הטיפ הבא בדיוק בשבילך!
אחד העקרונות הכי חשובים בלהיות הורה מוביל על פי הגישה ההיקשרותית הוא להיות עוגן עבור הילד שלנו.
ומה זה אומר?
להיות עוגן אומר שאנחנו שם בשבילו, כל הזמן.
גם כשקשה לו.
שאנחנו מבינים ומכילים את הקושי שלו, אבל לא מסתנוורים ממנו, לא נבהלים ממנו, אלא מאפשרים.
מאפשרים לבכות, להתעצב, להתנחם בידיים שלנו.
לתת לקושי מקום, לאפשר לו להסתגל לשינוי.
כל זה טוב ויפה. אבל עכשיו הגעת לגן והוא בוכה.
את אמורה להפקיד את האוצר שלך בידי צוות הגן. והוא בוכה.

אז מה עושים?
אנחנו רוצים ליצור שידוך בין הילד שלנו לצוות.
למצוא איש צוות שיהווה עבורו מקור להיקשרות ולביטחון כאשר אנחנו לא שם.
מישהו שהוא יכול להתנחם אצלו כשקשה לו.
מישהו שינחם אותו כשאנחנו הולכים.
שהוא יידע (וגם אנחנו לשקט הנפשי שלנו) שיש מי שיהיה איתו וייתן לו מענה בגן כשקשה לו.
מישהו שיכיל את הבכי, הכעס, העצב וייתן לו מקום.
שייתן לילד שלנו חיבוק. ינחם וירגיע.
דמות אחרת להיות מקושר אליה בזמן שאנחנו ההורים לא שם.

ותכלס, איך עושים את זה?
איך משדכים בין הצוות לבין הילד שלנו?
מתחילים מלהזכיר אותם בבית, לדבר עליהם טובות כאילו היו דודה או סבתא אהובה.
להכניס אותם ליומיום שלנו.
אפשר למשל לשאול “אתה חושב שהגננת שלך גם אוהבת לאכול אורז?”,
או “מה הצבע האהוב עלייך? ומה לדעתך הצבע האהוב על הגננת שלך?”.
אפשר לומר שאנחנו בטוחים שהגננת כבר מחכה לפגוש אותו שוב (מחר או אחרי סוף השבוע).
במקביל, עושים עבודה מאחורי הקלעים עם הצוות בגן, שיידעו מה עוזר לילד שלנו להירגע, מה יכול להיות לו קשה ובכלל, מגייסים אותם אל הילד שלנו כמה שאפשר.

אם מעניין אותך לדעת יותר איך לעשות את כל אלו,
אני מזמינה אותך להצטרף לקורס ההסתגלות שלי לקראת כניסה למסגרת,
ולקבל המון טיפים, כלים וידע שתוכלי להתחיל ליישם עוד לפני שהגן בכלל התחיל.
כדי שגם אם יגיעו חלומות כאלו כמו שתיארתי, יהיה לך את הידע בדיוק מה לעשות.

לפרטים נוספים לחצי על הלינק –

בשביל ההסתגלות – קורס הכנה לקראת כניסה לגן להורה ולפעוט

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »