עצמת עיניים ונרדמת.
הנה שוב החלום הזה.
על הרגע הזה.
הגעת לגן עם הילד שלך ואז זה שוב קרה.
ברגע שהוא ראה את הגן הוא התחיל לבכות.
הוא בוכה ואת תוהה מה לעשות?
תמשיכי לקרוא, הטיפ הבא בדיוק בשבילך!
אחד העקרונות הכי חשובים בלהיות הורה מוביל על פי הגישה ההיקשרותית הוא להיות עוגן עבור הילד שלנו.
ומה זה אומר?
להיות עוגן אומר שאנחנו שם בשבילו, כל הזמן.
גם כשקשה לו.
שאנחנו מבינים ומכילים את הקושי שלו, אבל לא מסתנוורים ממנו, לא נבהלים ממנו, אלא מאפשרים.
מאפשרים לבכות, להתעצב, להתנחם בידיים שלנו.
לתת לקושי מקום, לאפשר לו להסתגל לשינוי.
כל זה טוב ויפה. אבל עכשיו הגעת לגן והוא בוכה.
את אמורה להפקיד את האוצר שלך בידי צוות הגן. והוא בוכה.
אז מה עושים?
אנחנו רוצים ליצור שידוך בין הילד שלנו לצוות.
למצוא איש צוות שיהווה עבורו מקור להיקשרות ולביטחון כאשר אנחנו לא שם.
מישהו שהוא יכול להתנחם אצלו כשקשה לו.
מישהו שינחם אותו כשאנחנו הולכים.
שהוא יידע (וגם אנחנו לשקט הנפשי שלנו) שיש מי שיהיה איתו וייתן לו מענה בגן כשקשה לו.
מישהו שיכיל את הבכי, הכעס, העצב וייתן לו מקום.
שייתן לילד שלנו חיבוק. ינחם וירגיע.
דמות אחרת להיות מקושר אליה בזמן שאנחנו ההורים לא שם.
ותכלס, איך עושים את זה?
איך משדכים בין הצוות לבין הילד שלנו?
מתחילים מלהזכיר אותם בבית, לדבר עליהם טובות כאילו היו דודה או סבתא אהובה.
להכניס אותם ליומיום שלנו.
אפשר למשל לשאול “אתה חושב שהגננת שלך גם אוהבת לאכול אורז?”,
או “מה הצבע האהוב עלייך? ומה לדעתך הצבע האהוב על הגננת שלך?”.
אפשר לומר שאנחנו בטוחים שהגננת כבר מחכה לפגוש אותו שוב (מחר או אחרי סוף השבוע).
במקביל, עושים עבודה מאחורי הקלעים עם הצוות בגן, שיידעו מה עוזר לילד שלנו להירגע, מה יכול להיות לו קשה ובכלל, מגייסים אותם אל הילד שלנו כמה שאפשר.
אם מעניין אותך לדעת יותר איך לעשות את כל אלו,
אני מזמינה אותך להצטרף לקורס ההסתגלות שלי לקראת כניסה למסגרת,
ולקבל המון טיפים, כלים וידע שתוכלי להתחיל ליישם עוד לפני שהגן בכלל התחיל.
כדי שגם אם יגיעו חלומות כאלו כמו שתיארתי, יהיה לך את הידע בדיוק מה לעשות.
לפרטים נוספים לחצי על הלינק –