כמה פעמים תהיתם לעצמכם האם זו מניפולציה? יותר מידי אני מניחה…
אז אחת ולתמיד, בשפה ההיקשרותית, יש חיה כזו?
אחד הדברים הראשונים שהורים אומרים כשהילדים מתחילים להיות יותר דעתניים ולמחות כנגד החלטות של ההורים היא ‘הנה התחילו המניפולציות’. אני רוצה רגע להתייחס לזה לאמירה הזו ממשקפיים היקשרותיות.
.
כשהילדים שלנו חווים טנטרום או בשמו העממי יותר – התקף זעם, במיוחד אם מדובר בטנטרום נשלט (בקצרה למי שלא מכיר – כשהילד רוצה דבר מה ואנחנו לא מוכנים לתת אותו ואז מתחיל התקף זעם שכל מטרתו הוא להביא אותנו להביא לילד בכל זאת את מה שביקש), אנו מרגישים שמדובר במניפולציה. הכוונה היא לניסיון מכוון של הילדים שלנו לערוך עלינו מניפולציה כדי להשיג את מה שהם רוצים. המטרה שלי בפוסט הזה היא להזכיר לכם ולי שהילדים הקטנים שלנו לא עושים עלינו מניפולציות. וחוץ מהשאלה שממש בא לי שתשאלו את עצמכם (למה שהם בכלל יעשו עליכם מניפולציה) אני רוצה להסביר למה זו לא מניפולציה.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים שהילד שלכם עושה לכם מניפולציה (והוא עוד לא בן 5-6, תנו להם לכל הפחות את החסד הגילאי), תבדקו האם זו באמת מניפולציה או שזה יותר צורך שלהם שהם נלחמים להשיג (צורך בתשומת לב, שליטה או משהו אחר) או אפילו למידה כלשהי של סיבה ותוצאה שקשורה בין היתר גם אליכם.
ואולי עוד נקודה אחת לסיום, כשקשה לי ממש ואני מרגישה את התחושה הזו של ‘הוא עושה לי דווקא’ (כן, כן גם לי זה קורה), אני מזכירה לעצמי שהוא קטן, שהוא רוצה להיות טוב עבורי ושאין לו סיבה לעשות כנגדי, אלא רק לטובתו ולמען עצמו. אם תסתכלו על הילדים שלכם בעיניים טובות ולא בעיניים שהם עושים לכם דווקא או בכוונה, כבר תתחילו מנקודה טובה יותר להתמודד עם האתגרים הללו שלפעמים מרגישים לנו ממש מכוונים אישית.
***
אם יש לכם מחשבות בנושא, מוזמנים לכתוב לי בקהילת הפייסבוק שלי – https://www.facebook.com/groups/2192324967735285/?ref=share