האם זו מניפולציה?

כמה פעמים תהיתם לעצמכם האם זו מניפולציה? יותר מידי אני מניחה…

אז אחת ולתמיד, בשפה ההיקשרותית, יש חיה כזו?
אחד הדברים הראשונים שהורים אומרים כשהילדים מתחילים להיות יותר דעתניים ולמחות כנגד החלטות של ההורים היא ‘הנה התחילו המניפולציות’. אני רוצה רגע להתייחס לזה לאמירה הזו ממשקפיים היקשרותיות.
.
כשהילדים שלנו חווים טנטרום או בשמו העממי יותר – התקף זעם, במיוחד אם מדובר בטנטרום נשלט (בקצרה למי שלא מכיר – כשהילד רוצה דבר מה ואנחנו לא מוכנים לתת אותו ואז מתחיל התקף זעם שכל מטרתו הוא להביא אותנו להביא לילד בכל זאת את מה שביקש), אנו מרגישים שמדובר במניפולציה. הכוונה היא לניסיון מכוון של הילדים שלנו לערוך עלינו מניפולציה כדי להשיג את מה שהם רוצים. המטרה שלי בפוסט הזה היא להזכיר לכם ולי שהילדים הקטנים שלנו לא עושים עלינו מניפולציות. וחוץ מהשאלה שממש בא לי שתשאלו את עצמכם (למה שהם בכלל יעשו עליכם מניפולציה) אני רוצה להסביר למה זו לא מניפולציה.
🧠 מניפולציה היא יכולת מוחית שמתפתחת רק סביב גילאי 5-6 שנים. לפני כן הם בכלל לא מסוגלים ליכולת הזו (בסעיף הבא אסביר מדוע) והם מונעים מצרכים ומסיפוק צרכיהם האישיים.
💭 מניפולציה דורשת תחכום רב: היא דורשת יכולת לבצע חשיבה מתוכננת מראש על ביצוע פעולות או התנהגויות מסוימות שיביאו את האחר לעשות בדיוק את מה שאני רוצה שהוא יעשה. ואז גם לבצע אותה במדויק (בזמן הנכון, בצורה הנכונה כדי שיביא לתוצאה הרצויה).
😋 ילדים קטנים הם בעלי דחפים ומתקשים בוויסות עצמי. מניפולציה דורשת איפוק רב ודחיית סיפוקים, דבר שאינו נמצא בהלימה עם ההתפתחות הרגשית המוחית שלהם. היכולת לוויסות רגשי הולכת ומתפתחת לאורך שנים, אבל הניצנים הראשונים לשליטה עצמית ווויסות עצמי מתחילים סביב גילאי 5-6 (ואצל ילדים רגישים אף מאוחר יותר).
👈 פעוטות מתנהלים מתוך הבנה של סיבה ותוצאה. למשל אם הילד שלכם למד שהצעקות שלו מפעילות אתכם (למשל זה גורם לכם לגשת אליו יותר מהר), אז הוא יכול לנסות ולצעוק ולראות אם הוא יקבל את המענה שהוא רוצה מהר יותר בעקבות צעקות. או אם למשל הילד מזהה שלהשתטח במקומות ציבוריים מביא אתכם לוותר על גבול שהוצב לו, הוא יעשה זאת שוב כי הוא למד שזה עובד לו.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים שהילד שלכם עושה לכם מניפולציה (והוא עוד לא בן 5-6, תנו להם לכל הפחות את החסד הגילאי), תבדקו האם זו באמת מניפולציה או שזה יותר צורך שלהם שהם נלחמים להשיג (צורך בתשומת לב, שליטה או משהו אחר) או אפילו למידה כלשהי של סיבה ותוצאה שקשורה בין היתר גם אליכם.
ואולי עוד נקודה אחת לסיום, כשקשה לי ממש ואני מרגישה את התחושה הזו של ‘הוא עושה לי דווקא’ (כן, כן גם לי זה קורה), אני מזכירה לעצמי שהוא קטן, שהוא רוצה להיות טוב עבורי ושאין לו סיבה לעשות כנגדי, אלא רק לטובתו ולמען עצמו. אם תסתכלו על הילדים שלכם בעיניים טובות ולא בעיניים שהם עושים לכם דווקא או בכוונה, כבר תתחילו מנקודה טובה יותר להתמודד עם האתגרים הללו שלפעמים מרגישים לנו ממש מכוונים אישית.
***

אם יש לכם מחשבות בנושא, מוזמנים לכתוב לי בקהילת הפייסבוק שלי – https://www.facebook.com/groups/2192324967735285/?ref=share

 

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »