לצאת או לא לצאת מהבית בתהליך הפרידה מהחיתולים?

האם כשמתחילים את תהליך הפרידה מהחיתולים כדאי לצאת מהבית?

אני כותבת לא מעט על התהליך ועל החלקים הרגשיים שבו. הפעם אני רוצה להתייחס לשאלה שחוזרת על עצמה המון בתחילת תהליכי פרידה מחיתולים:
אז עכשיו עד שהוא יודע לעשות בסיר – לא יוצאים?
איך אני אמורה לצאת איתה לסבא וסבתא כשהיא כל הזמן עושה בתחתונים?
אז איך יוצאים מהבית כשמתחילים את התהליך?
בימים הראשונים ממש כשרק מתחילים להוריד את החיתול, אני ממליצה להישאר בסביבת הבית, לא כי זה בעייתי בעיניי להיות בחוץ, אלא כדי שכולם ירגישו טוב יותר סביב ההתחלה. שלא יהיה סטרס מיותר, לא לכם ולא לילדים.
לילדים בהתחלה זה מרגש מאוד ולפעמים מלחיץ בפני עצמו התחושה, אז אנחנו לא רוצים להוסיף ולהעמיס עליהם גם להיות בסביבה לא מוכרת או לא בסביבה הכי טבעית וביתית שלהם. עבורכם, עדיף גם את ההתחלה בסביבת הבית כדי שלא יקרה מצב שפתאום תצטרכו משהו שיש בבית ולא זכרתם לקחת כשיצאתם החוצה.
אחרי כמה הימים הראשונים וגם כשאתם רואים כמה פעמים אתם צריכים להחליף תחתונים או בגדים (במידת הצורך כמובן, זה לא חייב לקרות אצל כולם), תוכלו לארגן יציאה למקום בטוח שתרגישו בו בנוח גם אם ייצא פיפי או קקי בתחתונים וקחו איתכם הרבה בגדים להחלפה ואני ממליצה גם לקחת איתכם בהתחלה את הסיר כדי שיהיה נגיש ומשהו מוכר בכל מקום שתהיו בו (בית של חברים, סבא וסבתא וכו’).
אם אתם יוצאים לפארק למשל, לקחת סיר איתכם יהיה מסורבל ואולי גם מיותר לגמרי (הרי הם בעלי יכולת איפוק ואז אתם יכולים להתבאס שסתם נסחבתם עם סיר לכל הבילוי בפארק).
אז מה אפשר לעשות במקום?
מראש לסקור אם יש שירותים ציבוריים במקום ואם לא, אז איפה אפשר לעזור לילדים לפשפש ליד איזה עץ או דשא. ושוב, להתארגן על תיק עם שקית לבגדים הרטובים, מגבונים והרבה סטים להחלפה. לאט לאט דברים יתאזנו וגם הילדים יתחילו להקשיב יותר לגוף שלהם ולשלוט טוב יותר במידת הצורך באיפוק עד שתגיעו למקום שבו אפשר להתרוקן בנחת.
אם לסכם את הדברים,
חשוב שאתם ההורים תרגישו בנוח ותשדרו נינוחות לילדים שלכם כשאתם יוצאים איתם מהבית בתחילת התהליך. לכן חשוב שתצאו בהתחלה רק למקומות שאתם מרגישים שייסייעו לכם ולילדים שלכם להרגיש בנוח וטבעי ולא להיות בלחץ סביב הפיפי שעלול לצאת.
אני לא ממליצה להימנע לגמרי מלצאת מהבית עד שהילדים ממש מבוססים בתהליך, כי זה יכול לקחת זמן ויכול ממש לבאס אתכם. אזרו אומץ, תגידו לעצמכם ‘אני יודעת שזה לוקח זמן ויהיה בסדר, מקסימום נחליף’.
בפעם הראשונה זה כנראה יהיה ביג דיל, בפעם הבאות פחות עד שבכלל לא תתעסקו בזה.

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »