בואו נקרא לזה פרידה.. פרידה מחיתולים ולא גמילה.
כי כשאנחנו אומרים פרידה, אנחנו מבינים שמדובר בתהליך ולא במשהו חד ומהיר.
כי כשאנחנו אומרים פרידה, אנחנו מסתכלים בחמלה והבנה על מה שקורה ולא כעל משהו שהוא בעייתי כמו גמילה.
כי להגיד גמילה זה אומר שיש התמכרות.
כי להגיד גמילה אומר שאי אפשר בלי.
כי להגיד גמילה זה אומר שיש בעיה.
אז בואו נקרא לזה פרידה.
פרידה ממה?
פרידה ממקור ביטחון שליווה את הקטנטנים שלנו תקופה ארוכה. מרבית התינוקות היו עם חיתולים מיום לידתם ועד לרגע שבו החלטנו אנחנו שהגיע הזמן להיפרד. רובם לא מבלים כמעט ללא חיתול כיוון שזה יותר נוח, פחות מלכלך ובואו נודה על האמת, גם פחות התעסקות מאשר אם היו ללא חיתול מההתחלה.
אז יש פרידה.
בואו נקרא לזה פרידה.
כי כשאנחנו מבינים שמדובר בפרידה, אנחנו לרוב מבינים שמדובר בתהליך הדרגתי וכך גם נבצע אותו. כשיעלו אתגרים כאלו ואחרים סביר שיהיה לנו יותר אורח נשימה, יותר סבלנות, יותר הבנה כלפי מצבים שייתכן והיינו יותר מתוסכלים מהם אם לא. כשאנחנו מבינים שמדובר בפרידה, אנחנו מאפשרים לרגשות שונים לעלות, גם אצלנו וגם אצל הקטנטנים שלנו. כלומר, אנחנו מבינים שמעבר לתהליך הפיזיולוגי, מתקיים תהליך רגשי (ואם תשאלו אותי, הוא בעצם מוקד העניין).
בואו נקרא לזה פרידה.
כי כשמדובר בפרידה, אז יש רגעים של עליות וירידות, יש מציאות חדשה בלי, אבל בעיקר יש הבנה. יש חמלה. יש למידה. של שני הצדדים. שלנו ההורים – ללמוד לשחרר ולתת לילד להוביל ושל הילד – ללמוד להקשיב לגוף שלו, לאיתותים שהגוף שלו מוסר לו. וכשיש למידה, אז יודעים שזה לוקח זמן, יודעים שזה לא מיידי ויודעים שלפעמים גם יש פספוסים. ואז קל יותר להתמודד.
בואו נקרא לזה פרידה. כדי לכבד את הילד שלנו. כי הוא לא מכור לשום דבר. כי זה לא נעשה מתוך בשלות (הוא גם לא אבוקדו או בננה), אלא הוא נפרד מהשלב הזה, כדי להתקדם לשלב הבא. הוא עובר וגדל עוד שלב בדרכו לעצמאות נוספת. וכמו שפרידה מהגן לקראת כיתה א’ יכולה להיות מאתגרת אבל גם מרגשת, אז גם כאן, עם המשקפיים הנכונות גם התהליך הזה יכול להיחוות ולהיראות מעצים, מרגש ומספק.
אז בבקשה מכם,
אפילו אם תיישמו רק חלק ממה שכתבתי כאן, החלק הכי חשוב שאני רוצה שתקחו, הוא שאפשר להסתכל על זה בעיניים טובות, כתהליך בלתי נפרד מהגדילה וההתפתחות של הילד שלנו. ואז – באופן טבעי, נקרא לזה פרידה ולא גמילה מחיתולים. נכון שזה פשוט? – פרידה מחיתולים.
איזה פחדים התפתחותיים חשוב שתכירו? אני אקדים ואומר שלפעמים זה נראה כאילו פחדים “צצים” משום מקום: רגע אחד התינוק חייכן לכולם, וברגע השני הוא צורח כשסבתא מתקרבת. רגע אחד הפעוט גיבור, וברגע השני הוא מפחד מהשואב אבק. אבל זה לא סתם, הילד שלך לא מפחד סתם. הפחדים האלו יכולים להיות חלק מההתפתחות הרגילה והטבעית של ילדים וחשוב שנכיר אותן. ***דיקסליימר
כמה מילים על רגישות גבוהה ועל ילדים רגישים: לא סתם הנושא של רגישות גבוהה מעסיק אתכם כל כך 🥰 היום אחד מכל חמישה הוא אדם רגיש מאוד 😇 המאמר הזה יהיה בפוקוס על הילדים שלנו ולכן אני אתמקד בתיאור היום במונח ‘ילד רגיש מאוד’ או ‘ילד עם רגישות גבוהה’ אז מה זה בעצם ילד רגיש? אני יוצאת מנקודת הנחה ששמעת
המשפטים שאת אומרת לעצמך וממש עלולים לקלקל לכם את תהליך הפרידה מחיתולים: “אין היא קטנה מידי” “אם היא מפספסת, היא בטוח לא מוכנה” “הוא לא יודע לשחרר” “קקי זה עסק מסובך” “זה בטוח יעבור קשה” “אם נתחיל עם סיר נצטרך שתי גמילות, אין לי כוח לזה” “אם הוא לא מבקש, אני לא מתחילה, ממש חסר לי עכשיו הפיפי בכל מקום
