האם כדאי לקחת יזום להתרוקן בשירותים?

האם כדאי לקחת יזום להתרוקן בשירותים?

אחת הנחות היסוד הכי נפוצות ושנויות במחלוקת.
יש את אלו שחושבים שכדאי לקחת את הילד יזום לשירותים כל 20-30 דק’ כדי לוודא שהוא לא יפספס פיפי על הרצפה. אחרים שתומכים בגישה הזו אומרים שחשוב לקחת אותם בתדירות גבוהה כדי שהם ירגישו את הגוף שלהם ואיך זה מרגיש כשיש פיפי.
מהצד השני יש את אלו שאומרים שלא לקחת יזום לשירותים כי הילד צריך להרגיש את הגוף שלו ולחוות לבד איך זה מרגיש כשיש פיפי. גם אם יהיה פספוס זה לא נורא כי בסופו של דבר, ככה לומדים וזה חלק מהעניין.
אתם בטח רוצים לדעת באיזה גישה או צד אני בוחרת… נכון?
בגדול אם אני צריכה לבחור צד, אז אני בוחרת בחבורה ב’.
באלו שאומרים שלא צריך לקחת יזום.
למה?
קודם כל כי הילדים שלנו באמת צריכים ללמוד לאט לאט את הגוף שלהם ולהקשיב ולעשות את הקישור הקוגניטיבי לתחושות הגוף. כלומר לעשות קישור וחיבור בין תחושות הגוף להבנה והפענוח של התחושות הללו.
בנוסף, כשהורים כל הזמן יוזמים לקיחה לשירותים, בתדירות גבוהה מאוד זה עלול לעורר את הרצון הנגדי של הילד (את הרצון לעשות ‘דווקא’ או בדיוק הפוך ממה שאמרתי) ואני לא רוצה שהתהליך יהפוך להיות מאבק.
אבל כמו כל דבר, גם כאן, התשובה האמיתית היא מורכבת יותר.
אפשר בהחלט לקחת יזום מידי פעם ואפילו להגיד ‘נראה לי שהגוף שלך אומר שהוא צריך להתרוקן, בוא נלך יחד לשירותים’. אפשר להכניס משחקיות לעניין ואז בכלל זה יהפוך להיות קל יותר.

ואפשר גם לשחרר.

לא לקחת יזום ופשוט לאפשר לתהליך לקרות, תוך תמיכה, הכלה וסבלנות שלנו. להבין שבין אם ניקח יזום או לא, הילד ילמד את מיומנות ההקשבה לגוף בכל מקרה, בקצב שלו וכל עוד לא נילחץ מפספוסים ונגיב אליהם בצורה מתאימה וראויה, אז אין בכלל ממה לדאוג. זה יקרה באופן טבעי ובהלימה לבשלות הרגשית והפיזית של הילד.

מאמרים נוספים שיוכלו לעניין אותך

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה?

למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות

קראו עוד »

על השפעת ההסתגלות למסגרת לתהליך הפרידה מחיתולים

זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך

קראו עוד »

אני לא רוצה ללכת היום לגן!

“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא

קראו עוד »