זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך
“תגידי רגע רוני, אם אני אחכה עוד קצת, יש מצב שהיא לא תעשה לי פיפי על הספה?” ככה חופית שאלה אותי כשנפגשנו בפארק עם הילדים אחר הצהריים. השאלה של חופית החזירה אותי לאחד המיתוסים הגדולים שיש סביב הפרידה מחיתולים. המיתוס שמדבר על לחכות כדי לקבל פחות פספוסים. אחד הדברים הכי חשובים שאני רוצה שתדעו על פרידה מחיתולים היא שמדובר בתהליך.
אל תגיד מסריח. תגיד לא מריח טוב, תגיד עם ריח מיוחד, תגיד עם ריח חזק, חריף, אחר. רק אל תגיד מסריח. כי כשאתה אומר מסריח אתה גורם לילד שלך להרגיש רע עם עצמו. אשם. כאילו שהוא עשה בכוונה שהקקי שלו יריח ככה. כאילו הוא יכול לבחור בכך. הוא לא. אל תגיד מסריח. כי בגיל הזה, הילדים שלנו חושבים שהם מה
שפה היא דבר חשוב. לא תמיד אנחנו נותנים את הדעת למילים שלנו. בטח כשדברים שגורים לנו באוטומט בראש. אחת המילים הכי שגורות סביב תהליכי פרידה מחיתול היא המילה ‘ברח’. אבל הפעם אני רוצה שתשבו לערער על זה, שתחשבו שנייה על השימוש במילה הזו. מאיפה היא באה? כשאני אומרת שמשהו ברח לי, זה אומר שלא הייתה לי שליטה עליו, ללא יכולת
למה דווקא עכשיו? שניה לפני שאתם מתחילים את תהליך הפרידה מהחיתולים, אני רוצה שתשאלו את עצמכם, למה דווקא עכשיו. למה עכשיו זה דחוף לי או חשוב לי. האם זה יכול לחכות ולמה לא כדאי שזה יחכה ועדיף להתחיל עם זה עכשיו. כשאנחנו מתחילים תהליך כלשהו חשוב שנחזיק ‘למה’ ברור. חשוב שנדע למה אנחנו מתכוונים לצעוד בדרך מסוימת כלשהי. כשאנחנו מחזיקים
האם כדאי לקחת יזום להתרוקן בשירותים? אחת הנחות היסוד הכי נפוצות ושנויות במחלוקת. יש את אלו שחושבים שכדאי לקחת את הילד יזום לשירותים כל 20-30 דק’ כדי לוודא שהוא לא יפספס פיפי על הרצפה. אחרים שתומכים בגישה הזו אומרים שחשוב לקחת אותם בתדירות גבוהה כדי שהם ירגישו את הגוף שלהם ואיך זה מרגיש כשיש פיפי. מהצד השני יש את אלו
האם כשמתחילים את תהליך הפרידה מהחיתולים כדאי לצאת מהבית? אני כותבת לא מעט על התהליך ועל החלקים הרגשיים שבו. הפעם אני רוצה להתייחס לשאלה שחוזרת על עצמה המון בתחילת תהליכי פרידה מחיתולים: אז עכשיו עד שהוא יודע לעשות בסיר – לא יוצאים? איך אני אמורה לצאת איתה לסבא וסבתא כשהיא כל הזמן עושה בתחתונים? אז איך יוצאים מהבית כשמתחילים את
למה אני לא מאמינה בפרסים? אחד התיאורים הכי עתיקים בסיפור של פרידה מחיתולים הוא לתת פרס כדי לחזק הצלחות. אתם בטח מכירים את זה במונח של ‘פיפי פרס’ או ‘קקי פרס’. הפרס הזה יכול להיות מדבקה, מתנה קטנה, זמן מסך, עוגייה, גלידה ועוד ועוד. בגדול, זה משהו קטן יחסית שאמור לשמח את הילדים שלנו. אז למה אני נגד? אני מאמינה
למה שלב ההכנה הוא כל כך חשוב עבור הילדים? הפעם – קצר וממוקד 🙂 ההכנה נועדה לאפשר לכם להלהיב את הילד על התהליך, ליצור לו עניין בנושא ולהכין אותו לקראת הבאות. כפי שאתם עושים זאת באופן שוטף ביומיום לפני פרידות, לפני נסיעות, לפני שמגיעים אורחים או לקראת ההליכה הביתה מחברים, כך גם בתהליך כל כך משמעותי כמו הפרידה מהחיתולים. ההכנה
