למה כדאי לאפשר לילדים להתחפש כל השנה? קצת רקע תיאורטי כדי להגיע לפואנטה: סביב גיל 2.5 מתפתח אצל הילדים המשחק הסוציו דרמטי (אותו המשחק נקרא גם משחקי תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק דמיון ומשחק ‘בכאילו’). המשחק הזה מאפיין את הגיל הרך ונמשך לפחות עד גיל 6. דרך המשחק הזה הילד יכול לדמיין שהוא מישהו אחר, לבטא את עולמו הפנימי, את מחשבותיו ורגשותיו בצורה בטוחה ובתוך גבולות
זה לא קרה לילד שלך כל הקיץ ואז פתאום זה קרה. הוא נכנס לגן והתחיל לפספס. פתאום יש מלא יציאות של פיפי בכל מקום. בגן, בבית וזה פתאום מרגיש כאילו משהו קרה. כאילו משהו השתבש והשתנה. אז מה קרה שם? אני כותבת על זה המון, אבל לטובת אלו שעוד לא מכירים ולמרות מה שנראה לרוב, תהליך הפרידה מחיתולים הוא תהליך
“אני לא רוצה ללכת היום לגן”, אמר ברי. ”אני רוצה להישאר איתך ועם אבא ועם גאיה בבית”. ברגע הראשון, הלב שלי מתכווץ. ”אבל הוא אוהב ללכת לגן”, אני חושבת לעצמי. ”נכון, אבל הוא אוהב יותר את בני המשפחה שלו, שאליהם הוא מקושר”. עולה בי קול פנימי נוסף. הנשימה חוזרת. הלב מתרחב, הוא מביע רצון להישאר מחובר ומקושר אליי. אלינו. הוא
הוא אפילו לא הסתכל אחורה. חיכיתי לראות אם הוא יסתובב, יגיד משהו, אבל לא. הוא פשוט המשיך ללכת ולשחק עם החברים. מכירים את הילדים שנכנסים לגן ואפילו לא מסתכלים אחורה? ככה הבן שלי היה השבוע בגן שלו. זה גן שהוא הולך אליו כבר שנתיים, הוא מכיר את הצוות היטב ומרגיש שם בבית. אבל זה לא תמיד היה ככה. בתחילת הדרך
מה בכי בכניסה לגן אומר? אם אתם הורים שחוששים מהכניסה לגן ובעיקר סביב הבכי בכניסה, זה המאמר בשבילכם! אני זוכרת את הפעם הזו שנפרדתי מהבן שלי בכניסה לגן, הוא הלך לגננת בשמחה, אבל כשהוא הבין שאמא לא נכנסת הפעם, העיניים שלו התמלאו דמעות. פייר? גם שלי. חייכתי אליו, שלחתי לו נשיקה באוויר ואמרתי לו שאאסוף אותו אחרי ארוחת הצהריים. אני
אל תתנצלי! פשוט אל! אין סיבה לזה! את האמא, נכון? אז למה את מתנצלת? כל כך הרבה פעמים רציתי לצעוק את זה לאמהות בשלב ההסתגלות למסגרת. במיוחד כשמתחילים מסגרת לראשונה, כשלא מכירים את הנהלים ובעיקר אם לא מרגישים מספיק בטוחים להוביל את התהליך או לא יודעים למה בדיוק נכנסים. קל לנו להישען על האדם המנוסה, זה שמהמערכת שיוביל אותנו בהסתגלות
עצמת עיניים ונרדמת. הנה שוב החלום הזה. על הרגע הזה. הגעת לגן עם הילד שלך ואז זה שוב קרה. ברגע שהוא ראה את הגן הוא התחיל לבכות. הוא בוכה ואת תוהה מה לעשות? תמשיכי לקרוא, הטיפ הבא בדיוק בשבילך! אחד העקרונות הכי חשובים בלהיות הורה מוביל על פי הגישה ההיקשרותית הוא להיות עוגן עבור הילד שלנו. ומה זה אומר? להיות
שוב זה קורה. היא מחבקת אותך חזק חזק ולא משחררת. את מחבקת חזק, לוחשת מילים של אהבה, שולחת מבט מתנצל אל הגננת שמחכה שתעבירי אותה אליה. שתיפרדו כבר. שוב זה קורה. ואת כבר יודעת איך זה הולך להיגמר. גם אם תתני לה עוד דקה, שתיים ואפילו שלוש, בסוף זה ייגמר בבכי. בסוף תצטרכי לקרוע אותה ממך ולהעביר אותה לגננת. שוב
יש דבר כזה תהליך הסתגלות נכון. ויש תהליך הסתגלות שהוא לא נכון. או, לא מתאים לילד. או לא קשוב לצרכי הילד. שלא ימכרו לכם שטויות שזו סתם המצאה. זו לא. יש דבר כזה תהליך הסתגלות נכון. ולמה אני אומרת לכם את זה? כי הורים לא מספיק מודעים לעד כמה הסתגלות נכונה למסגרת יכולה להשפיע על המשך החיים של הילד. תהליך
