הוא אפילו לא הסתכל אחורה. חיכיתי לראות אם הוא יסתובב, יגיד משהו, אבל לא. הוא פשוט המשיך ללכת ולשחק עם החברים. מכירים את הילדים שנכנסים לגן ואפילו לא מסתכלים אחורה? ככה הבן שלי היה השבוע בגן שלו. זה גן שהוא הולך אליו כבר שנתיים, הוא מכיר את הצוות היטב ומרגיש שם בבית. אבל זה לא תמיד היה ככה. בתחילת הדרך

מה בכי בכניסה לגן אומר? אם אתם הורים שחוששים מהכניסה לגן ובעיקר סביב הבכי בכניסה, זה המאמר בשבילכם! אני זוכרת את הפעם הזו שנפרדתי מהבן שלי בכניסה לגן, הוא הלך לגננת בשמחה, אבל כשהוא הבין שאמא לא נכנסת הפעם, העיניים שלו התמלאו דמעות. פייר? גם שלי. חייכתי אליו, שלחתי לו נשיקה באוויר ואמרתי לו שאאסוף אותו אחרי ארוחת הצהריים. אני

אל תתנצלי! פשוט אל! אין סיבה לזה! את האמא, נכון? אז למה את מתנצלת? כל כך הרבה פעמים רציתי לצעוק את זה לאמהות בשלב ההסתגלות למסגרת. במיוחד כשמתחילים מסגרת לראשונה, כשלא מכירים את הנהלים ובעיקר אם לא מרגישים מספיק בטוחים להוביל את התהליך או לא יודעים למה בדיוק נכנסים. קל לנו להישען על האדם המנוסה, זה שמהמערכת שיוביל אותנו בהסתגלות

עצמת עיניים ונרדמת. הנה שוב החלום הזה. על הרגע הזה. הגעת לגן עם הילד שלך ואז זה שוב קרה. ברגע שהוא ראה את הגן הוא התחיל לבכות. הוא בוכה ואת תוהה מה לעשות? תמשיכי לקרוא, הטיפ הבא בדיוק בשבילך! אחד העקרונות הכי חשובים בלהיות הורה מוביל על פי הגישה ההיקשרותית הוא להיות עוגן עבור הילד שלנו. ומה זה אומר? להיות